איך יודעים שהתורה אמיתית?

שלום,
קודם כל, כל הכבוד לך על זה שאת מעלה את השאלות שמטרידות אותך במקום לתת להן לחלוף או להפריע לאמונה שלך. כדאי להמשיך בדרך הזאת ולשאול את כל מה שעולה לך, ככה גם יהיה לך קל יותר לקיים את המצוות מתוך שמחה.

לשאלתך הראשונה - איך יודעים שהיה מעמד הר סיני. הרבה תשובות נתנו בנושא הזה, אכתוב לך את מה שאני הכי אהבתי. ואתחיל בשאלה: איך את יודעת שההורים שלך הם באמת ההורים שלך? איך אנחנו יודעים שהיתה שואה? אני לא סתם שואל אותך שאלות מעצבנות, אלא רוצה להגיע לנקודה אחרת: שהתשובה לשאלות האלה, היא אותה תשובה לשאלה שאת שואלת. אנחנו יודעים שההורים שלנו באמת ההורים שלנו, כי יש לנו אמון בהם, שאמרו לנו. אנחנו יודעים שהיתה שואה כי שמענו עליה מהאנשים שעברו אותה. ואנחנו יודעים שמעמד הר סיני התרחש, מכיוון שהידיעה על התרחשותו עבר אלינו בלי הפרעה, דור אחרי דור, במשך אלפי השנים האחרונות. תיאור חד, ברור, מדויק, שלא השתנה במשך השנים. אם יבוא אלינו היום מישהו ויכחיש את השואה, אנחנו נדע מצוין מה לענות לו: אנחנו יודעים שהיא קרתה כי שמענו עליה לא מפי אדם אחד, אלא ממליונים; תיאורים מדויקים ועקביים לגבי מה שקרה בה, ומי ביצע אותה.
על אדם אחד קל לעבוד, אולי אפילו על כמה מאות. קל להמציא סיפור על סוס מעופף (כמו של מוחמד) ולשכנע בזה כמה מאות טיפשים, שיהרגו את כל מי שלא יסכים איתם. אבל לשכנע עם שלם, בלי אלימות ובלי כפיה, שמאות אלפים עמדו תחת רגלי הר סיני וראו מראות אלקים חיים - זה דבר שאי אפשר לשקר לגביו. עם שלם שבוחר לקיים בצורה מעוררת הערצה, ואפילו למסור את הנפש על מערכת חוקים גדולה ומסועפת, לא עושה את זה בגלל מעמד שניתן לפקפק באמינות שלו. יתרה מכך - זו גם טענה שאם היא שקרית, השאלות לגביה יעלו הרבה יותר מוקדם, מכמה אלפי שנים אחרי שהיא התרחשה.

אם מישהו, כמו שאת מציעה, היה בא ורושם את כל התורה - היו עולות לנו שאלות הרבה יותר מוקדם. כי אדם שכותב ספר, גם אם הוא ממש טוב, לא יכול לשכנע מליונים להאמין שכל מה שכתוב בספר הזה באמת קרה [להם.] זה מה שהתורה אומרת לנו, והעובדה שחיינו אלפי שנים עם אותה ידיעה בלי לפקפק בה, מוכיחה יותר מכל דבר אחר שהיא התחילה מאירוע אמיתי, שאף אחד לא הטיל בו ספק.

עכשיו עולה שאלה, מדוע בדורות האחרונים הפסיקו לראשונה להאמין במה שהיה ברור לחלוטין עד לפני 150 שנה. התשובה היא, שלראשונה אנשים בקשו לנתק עצמם מעול מצוות, ולהתחבר לחברה הגויית של אותה תקופה. אז למה בשביל להתחבר לגויים צריך להפסיק להאמין? כי כשמאמינים, נכנסים למצב של עימות בין מה שהתורה והאמונה מצווים עלינו, לרצון להתחבר ולהתקרב לגויים. היו כאלה שהתחזקו באמונה ומסרו את הנפש בשביל לקיים אותה כמו אבות אבותיהם, והיו כאלה שהפנו עורף לתורה, ובשביל לא להרגיש רע עם עצמם היו צריכים גם להכחיש את אמיתותה.

אני לא חושב שרוב האירועים שמתוארים בתורה הם הזויים. אם יש משהו הזוי, זה העובדה שאני ואת יכולים לחשוב, שאוסף של כל מיני יסודות דוממים הופכים לדבר חי שיש לו בחירה חופשית ומוסר - זה דבר מופלא, שאף אחד מאיתנו לא יכול להכחיש, והמדענים לא יכולים לגמרי להסביר. אז מי שעשה מכונה כל כך מופלאה כמו גוף האדם, ונתן לה יכולת לחשוב ולבחור בחירות טובות, יכול היה גם לקרוע את ים סוף או לעשות ניסים כאלה או אחרים. הם פחות מפתיעים ממה שאנחנו רואים כל יום במראה.

לגבי השאלות שלך בנושא הלכה. אני מניח שמה שמטריד אותך זה לאו דווקא המרפק, אלא כל המערכת של החוקים שכביכול נכפו עלינו מלמעלה. איך הם קשורים לחיים, ולמה הם מחייבים אותנו.
המילה מצווה נגזרה מהמילה "צוותא" - ביחד. אנחנו יחד עם ה´ שותפים בבניית העולם, ע"י מעשים טובים. את המעשים הטובים הוא הגדיר לנו בתור מי שאמר והיה העולם. הלכות הצניעות, כמו אורך השרוול וכו´, נקבעו באמצעות הבנה עמוקה בנפש האדם, הבנה המאפשרת לדעת מתי חשיפה של חלק מהגוף גורמת לבעיה במידות שלנו וגם לגירוי יצר הרע אצל אחרים, ולכן אסור לחשוף אותו. את צודקת שבימינו הצניעות מאוד נשחקה, וזה לא נראה לנו לא צנוע להסתובב עם שרוול מעל המרפק - כי הרבה עושים את זה. אולי צריך להצטער על זה, שמשהו שפעם נחשב מיוחד, היום הוא כלום בעינינו. זה לא משנה את זה שאנחנו רוצים לחזור להיות טובים יותר, לשמור על צניעות ועל מה שמיוחד בגוף שלנו עבור עצמנו. החוקים לא השתנו במשך הזמן, מכיוון שנפש האדם לא השתנתה. החברה שלנו התקלקלה, ואנחנו שואפים לתקן אותה - ולכן לא משנים דברים כאלה בגלל אנשים שטועים.

לגבי החשש מכפירה - השאלות שלך לדעתי מעידות על ההפך מכפירה. ממה שאני רואה יש לך אמונה גדולה, ואת מעוניינת לראות איך האמונה הזאת מסתדרת עם החיים. אין בזה שום דבר פסול, להפך. זו לא עבירה - זו מצווה, מצוות לימוד תורה. התורה נתנה לנו בשביל לחיות אותה בשמחה, ואם אנחנו לא מבינים חוקים מסוימים אז קשה לשמוח בהם. חשוב לשאול שאלות, ככה האמונה מתבררת יותר טוב - ואת נהיית אדם טוב יותר. את מוזמנת לשאול את כל מה שעולה לך כאן באתר או אותי במייל (yoavsb@gmail.com), ואם את מרגישה בנוח את יכולה גם לשאול את אבא שלך - אני מניח שהוא ישמח שהבת שלו רוצה לפתח את יראת השמים שלה.

רק טוב,
יואב.