שאלה
שלום,
בדברים פרק ל פסוק ג' מופיעה נבואה על קיבוץ גלויות: "ושב ה' את שבותך ורחמך, ושב וקבצך מכל העמים אשר הפיצך ה' א-להיך שמה. אם יהיה נדחך בקצה השמים משם יקבצך ה' א-להיך ומשם יקחך. והביאך ה' א‑להיך אל הארץ אשר ירשו אבותיך, וירשתה והיטיבך והרבך מאבותיך"
אפשר לראות את הנבואה הנ"ל כהוכחה לכך שתהליך חזרת עמ"י לארצו הוא נבואה שהתגשמה.. העניין הוא שבפסוקים א-ב שלפני כתוב את התנאי:
"והיה כי-יבאו עליך כל-הדברים האלה, הברכה והקללה, אשר נתתי, לפניך והשבת, אל-לבבך, בכל-הגוים, אשר הדיחך יהוה אלהיך שמה. ושבת עד-יהוה אלהיך, ושמעת בקלו, ככל אשר-אנכי מצוך, היום: אתה ובניך, בכל-לבבך ובכל-נפשך".
העניין הוא שמקריאה כזאת עולה באופן חד-משמעי שהתנאי לקיום הנבואה הוא קיום כל המצוות, ולא זכור לי שמדינת ישראל הוקמה בעקבות גל עולמי ענק של חזרה מלאה בתשובה.
אשמח לפירוש שניתן להבין ישירות מהכתובים ו/או מקריאת המציאות באופן שונה. (ולא ממפרשים..)
תודה רבה, זה חשוב לי מאוד..
לירון
תשובה
שלום רב
מקריאת הפסוקים לא עולה שהגענו כבר אל השאיפה המלאה. נכון שאנחנו באמצע התהליך של שיבת ציון, אך עדיין לא הגענו אל הנחלה כפי שמופיעה בהבטחה הא-לוהית: "אם יהיה נדחך בקצה השמים משם יקבצך..." עדיין יש רבים הנדחים בכל מיני מקומות בעולם, ולכן הפסוקים הללו לא התקיימו. יתכן מאוד שהסיבה שעדיין לא הגענו לשם היא בגלל שעדיין לא שבנו כולנו אל ה' באופן שהוא מצווה אותנו, בכל לבבנו ובכל נפשנו.
כידוע, ישנה מחלוקת בגמרא (סנהדרין צז, ב) האם גאולת ישראל תלויה בחזרתם בתשובה או לא. מכאן נובע שהגאולה תלויה בחזרה בתשובה, אך תמיד יש לזכור שמקומות אחרים בתורה מרמזים על כך שיש גאולה שאינה תלויה בתשובה. לפי זה, יכול להיות גם מצב בו ישראל חוזרים לארצם עוד לפני ששבו בתשובה.
אריאל
(המשיב אינו רב)