שאלה
איך זה יתכן שקרי לילה נחשב לחטא, והרי הדבר מתרחש ללא ידיעת האדם ולא בשליטתו? נכון שיש עניין לשמור על סוג המחשבות במהלך היום והחשיפה למראות לא רצויים, ובכל זאת, לא ברור לי.
תודה
תשובה
ב"ה
שלומות,
אנו לא רואים את הלילה מנותק מן היום.
יש בכך ביטוי עילאי להכרה בערכו של האדם. מה שמטריד אותו בפנימיותו צץ ועולה בלילו.
נכון, אי אפשר להמנע לגמרי. אבל אפשר לצמצם. אפר למעט. זה האתגר!
לכן, אם נכשלים - ממשיכים.לא נשברים.
ולאט לאט,
זוכים
להמעיט.
זכור,
שהתסכול אינו אמצעי מניעה
התסכול הוא עצה של היצר:
אני גרוע,
זה לא נשלט,
זה לא תלוי בך,
זה בין כה וכה קורה,
זה בין כה וכה יקרה.
כך- האדם נופל לבור שהוא חופר לעצמו ונותן לגיטמציה "טבעית" למה שהוא יודע שאיננו נכון וראוי.
חשוב על כך,
בהצלחה.
שי