איך ה' רוצה שאני אעבוד אותו אם הוא לא מקשיב לי?

שלום גם לך.
למרות שאני לא מכיר אישית את היצר הרע שלך אני יכול להגיד לך שאם הייתי צריך עורך דין הייתי ישר לוקח אותו ומחתים אותו על חוזה בעיניים עצומות:
תראי איזה יופי, איזה רהיטות, איך לוקח תמונה ומעוות אותה בצורה כל כך משכנעת עד שנחשי מה? הוא מצליח לעבוד עלייך עד שגם את מתלבלבת ובטוחה שאת באמת כתבת את המכתב הזה.
מבינה מה הוא עושה לך?
קודם כל הוא נהייה הדובר של הקב"ה, שזה אחלה גו'ב שבעולם רק חבל שאף אחד לא מינה אותו באופן רשמי:
"ה' לא מקשיב לי", לכל העולם הוא מקשיב ועוזר ודווקא לך מכל הבנות יש לו איתך עניין אישי.
אחר כך הוא כותב: "אני לא מצליחה לעשות כלום,לא מצליחה בשום דבר".
באמת סגורה שזה המצב? שאם תנסי להסתכל על הסדר יום שלך תגלי שאת באמת לא מצליחה לעשות כלום?
אז בואי ברשותך נעשה קצת סדר בדברים כי השלב הראשון הוא קודם כל לראות את הדברים כמו שהם:
מה שאני רואה כאן זו נערה שקיבלה מהקב"ה מתנה גדולה וממש לא מובנת מאליה שקוראים לה: מודעות.
שמעת על המילה הזו? כי ב'מודעות' הזו פחות או יותר כל העולם מתחיל וניגמר.
את יכולה לחשוב שאת עושה הכול נכון אבל כמו שאמר המלאך למלך כוזר:" כוונתך רצויה אבל מעשיך אינם רצויים'.
יודעת כמה בנות יש בגיל שלך שהמחשבות והרגשות שיש לך בכלל לא מטרידות אותם?
הן כן רואות 'מאסטר שף' ו'האח הגדול' והן גם יוכלו להגיד לך איפה יש את הסיילים הכי שווים של הקולקציה החדשה של 'קסטרו' ואם תבוא ותגיד לה:
"תגידי אחותי, יש מצב ככה שאולי עבודת ה' שלך לא בדיוק באה בטוב?' היא תסתכל עליך ולא תבין מאיפה היצור הזה בא אליה עכשיו, כי מה אתה בכלל רוצה ממנה?
כולה בת טיפש עשרה שרוצה קצת לעשות חיים אז מה אתה נתקע לה באמצע עם היציאות הדוסיות שלך וזה באמת בסדר גמור, כולנו היינו כאלו (טוב, כמעט כולנו..) והנה, את באה מהמקום הכי נקי ואמיתי שיש, בלי לקבוע סדרי מוסר כמו שנהוג בישיבות ובעצם מגיע למקום שכל בייני"ש היה חולם להגיע אליו, למודעות הזו שרוצה יותר, ששואפת לגדול, שלא מרוצה מעצמה עכשיו ויודעת מה החלק הכי קורע בכל הסיפור הזה?
שאת יושבת עכשיו וקוראת את התשובה ואין לך שמץ של מושג מה אני בכלל רוצה, כאילו את אומרת לעצמך:
אני? יש לי מודעות? מתנה? על מה הוא מדבר לעזאזל? וזה בדיוק העניין: שאת בכלל לא מודעת למצב הטוב שלך!
אבל מכאן ועד לתת ליצר הרע העורך דין החלקלק שלך לבוא ולהביא אותך לעצבות הדרך עוד ארוכה.
מרגישה שהקב"ה לא שומע אותך? אז אולי זה לא קשור אליו אלא לעיניים שלך שקצת עצומות או לאיך שאת תופסת את המושג הזה 'סימן' שאת כל כך רוצה שהוא יביא לך.
מה שאני לעומתך רואה כאן זו אש פנימית שמבעירה את הלב שלך ומשאירה אותו חי ולא מוכן לקבל את המציאות שאבא שלך רוצה שתפסיקי ללכת לשיעורי תורה, יש סימן גדול מזה?
ויודעת מה, גם אם היה יורד לכאן עכשיו נביא עם זקן לבן ומקל ואומר לך: "אלוקים שלח אותי אלייך בתור סימן" עדיין היית מעדיפה את הסימן הראשון, את זה שכואב לך, שאת לא מוכנה להשלים עם המציאות הזו.
אז מה את אומרת אולי מקום לראות מה אין לך תתחילי קודם כל ממה שיש לך?
איזה דברים את יודעת שאת כן מקפידה עליהם, שכן חשובים לך ואלו יכולים להיות דברים בעיניינים של בן אדם לחברו או כל דבר אחר
לא יודע מה טיב היחסים שלך עם אבא שלך אבל בטוח שאפשר לחשוב על מצד אחד איך להמשיך וללכת לשיעורי תורה או לחלופין לקרוא ספרים שאת יודעת שיחזקו אותך ומצד שני לעשות את זה בחכמה ולא 'לחרפן' אותו בצורה כזו שהוא יהי'ה חייב להעיר לך.
היצר, העורך דין הנחש הזה הוא הכול חוץ מפראייר והוא בכוונה בא אלייך בשחור ולבן, או תעשי הכול או אל תעשי כלום, אבל את יודעת שיש בחיים גם אפור וגם את עבודת ה' אנחנו צריכים לאכול במנות קטנות לאט לאט, ביס אחרי ביס.
תראי איפה את נמצאת היום ותקבלי על עצמך דברים באמת קטנים, עוד קבלה קטנה ועוד אחת, ואחרי כמה זמן תגלי שבנית חתיכת בניין יפה ואף אחד לא שם לב בכלל ממש כמו שעושים הישמעאלים, בית קטן פה ובית שם ופתאום אתה קם בבוקר ורואה שכל הגליל מלא בכפרים ערבים, אז את העורמה הזו גם את יכולה לאמץ.
הקב"ה אוהב אותך והביא לך לב ענק ומודעות גדולה ותזכרי שאין סימן גדול מזה לזה שהוא מקשיב לך אבל לא פחות חשוב לו שגם תהיי שמחה!
שזה אומר לדעת ולהעריך את המתנות, אחר כך לאט לאט בזמן ובקצב שלך תנסי להבין את זה בעצמך וככה בפעם הבאה שהיצר החלקלק שלך ינסה לדחוף לך שטויות לראש, תגידי לו בלי לחשוב יותר מידי או להרגיש לא נעים:
"אתה פשוט עלוב, לך תמצא לך חיים!".

בהצלחה ושבת שלום

חברים מקשיבים