איך אפשר לומר "יהי רצון" בסוף שמונה עשרה

שלום שירה,

סליחה על האיחור במשלוח התשובה לשאלתך.
א. עצם העובדה שאנו ניגשים לעבוד את ה' בתפילה הינו חלק מ"הגיון הלב" שלנו שמגישים לפני ה' כקרבן שלנו.
ב. גם כאשר אנחנו לא מתכוונים כמו שצריך, תמיד יש כמה משפטים שבאים מתוך התקשרות והתכוונות. על כך בוודאי אפשר לומר, "יהי רצון".
ג. הקדוש ברוך הוא ברא אותנו, ועל כן הוא מכיר אותנו כמו שאנחנו - לא יצורים שלמים. יש כלל בענייני עבודת הקרבנות במקדש -"המזבח מקדש את הראוי לו". הכוונה היא שגם מה שפסול מבחימת יציאה ידי חובה בעל הקרבן בגלל שהייתה טעות בנוגע להלכות העבודה, הקרבן "הפסול" נשאר על המזבח אם הועלה לשם בלי שידעו עדיין על הטעות. כלומר, הקדוש ברוך הוא יודע יותר טוב מאתנו שאין אנחנו שלמים - הוא ברא אותנו כך כדי שתהיה לנו בחירה חופשית וכדי שנוכל להתקדם, לעלות ולהתחזק מתוך עבודת תיקון. בגלל זה הוא מקבל גם את "העבודה" שלנו שאיננה שלמה - ומחכה שאנו נמשיך לעבוד על התיקון שלנו.
ד. כל זה איננו בא לתת תירוץ למצב שנישאר בחוסר כוונה. להפך. שנבין שהקדוש ברוך הוא מקבל אותנו כמי שאנחנו, וכל הזמן מחכה לנו.
בברכה, דוב ברקוביץ