איך אפשר להאמין ולמה יש כל כך הרבה גבולות?

שלום עדי,
קודם כל, זה מצוין שעולות לך שאלות ועוד יותר מצוין שאת מנסה לברר אותם. מתוך הבירור בע"ה תוכלי להתחזק באמונה ולקיים מצוות מתוך יותר הזדהות, וכתוצאה מכך בשמחה. התורה אינה מפחדת משאלות טובות, להיפך - האמת מתבררת בצורה הטובה ביותר ע"י אנשים חכמים ששואלים שאלות טובות, וכל שאלה שבאה ממקום כנה ואמיתי, היא מבורכת.

בחרת להפריד בין הנושאים, אם כי אני חושב שהנושאים האלה מאוד קשורים האחד לשני, כך שקושי אחד שיש לך מקרין גם על ההתמודדות עם קושי אחר.

ברשותך, נתחיל עם השאלה השניה ונעבור ממנה לשאלה הראשונה.

הגבולות שאת מתארת באמת לפעמים נותנים הרגשה של הגבלה, שהם מפריעים לכוחות החיים שלנו לפרוץ החוצה בצורה שנראית לנו, ואינם מאפשרים לנו לחיות בטבעיות ובשמחה. אך למעשה, ה"חופש המוחלט" מאותם גבולות אינו חופש כלל - אלא הוא שעבוד, שעבוד לכוחות חיים נמוכים שאמנם צריכים לבוא לידי ביטוי, אך לא בצורה חסרת שליטה. אנחנו רוצים להפיק את המיטב מאותם כוחות, ולכן התורה נותנת להם כיוונים חיוביים בהם הם יכולים להופיע.
לדוגמא שהזכרת, האיסור לגעת במי שרוצים. התורה אינה נגד נגיעה, להיפך - כאשר זה נעשה בצורה טובה (כשנשואים), זה אחת המצוות החשובות ביותר שיש. אך מאחר ואנו יודעים שלנגיעה ישנה משמעות נפשית משמעותית, הדרך הטובה להשתמש בה היא להטיל עליה מגבלות מסוימות. כי אם לא היו שום מגבלות, היינו נכנסים למערבולת עוצמתית מאוד, שאין לנו יכולת להתמודד איתה. איסור הנגיעה מאפשר לנו לעשות עם הנגיעה את הטוב ביותר, לדעת שאת אותו קשר כל כך עוצמתי אנחנו נותנים לאדם אחד, יחיד ומיוחד, וגם הוא מצדו מעניק לנו את אותה ייחודיות.

לכן קשה לומר שהתורה חוסמת אותך - כי למעשה היא מאפשרת לך לעשות את הטוב והנכון ביותר עם הכוחות שאת כל כך משתוקקת, ובצדק, להוציא לפועל. התורה היא למעשה התנאי של הוצאת הכוחות האלה לפועל בצורה חיובית, כל חריגה ממנה גורמת לשימוש פחות טוב באותם כוחות חיים.
אם זה לא היה כל כך משמעותי, התורה גם לא היתה אוסרת על זה, מאחר ואנו רואים שככל שנושא מסוים הוא בעל משמעות גדולה יותר, יש לו יותר הכוונה מהתורה, וצניעות היא דוגמא מצוינת לכך. מאחר וכח המשיכה בין גברים לנשים הוא כל כך גדול, הדרך היחידה לתת לו ביטוי טוב היא להטיל עליו מגבלות מסוימות, שעוזרות לו להתבטא בצורה נכונה.

התיאור שלך שאומרים לך מה לעשות כל הזמן הוא לדעתי קצת מוגזם. בתוך המותר, יש לך המון חופש למצוא את המקומות בהם טוב לך, ואת האפשרויות להוציא לפועל בצורה טובה את כוחות החיים והרצונות שלך. אכן ישנם כל מיני תוספות לסדר היום שלא היינו חושבים עליהם בעצמנו, אבל יש גם 85% אחרים של היום, שבהם אפשר לעשות הרבה דברים.

לגבי שאלתך הראשונה, הנושא הוא באמת מאוד עמוק ולצערי לא אוכל לכתוב לך תשובה שתספק אותך לגמרי. גדולים ממני ניסו, כמו הרמב"ם למשל, והגיעו למסקנה שהנסיון הזה נידון מראש לכשלון, בלשונו במורה נבוכים: "אילו ידעתיו - הייתיו".
אני לא יכול להגדיר לך את ה´, מכיוון שכל הגדרה שאתן לכל דבר, בהכרח נובעת מאיך שאני תופס את המושג. למשל, עצם העובדה שאנחנו קוראים לאותו חפץ בעל משטח וארבעה רגליים "שולחן" - נובעת מהעובדה שקיים לנו מושג של המשמעות של אותו חפץ עבורנו, ובחרנו לקרוא לו שולחן. ולכן בוודאי שבנסיון להגדיר מושג שהוא לעלא ולעלא עליון יותר ממדרגותינו, בוודאי שלא נוכל להגדיר אותו [מצד עצמו.]

אז האם זה אומר שאנו נידונים לחיים ללא קשר שכלי למושג "אלקים"? לא ולא. התורה מצווה עלינו לדבוק בו, איך נעשה זאת בלא ידיעה במה אנו נדבקים? על מנת להבין בכל זאת, בהתאם למדרגתינו, אנו יודעים על כל מיני שמות המגלים הופעה מסוימת שלו. השמות אינם מרמזים על מהותו, שכן סיכמנו שהיא למעלה מיכולתנו לתפוס. לעומת זאת הם כן מרמזים על מידותיו, על התגלותו שאותה אנחנו כן יכולים לתפוס, ולפיכך מצווים ללכת בדרכיו.
הדרך ללכת בדרכיו היא לעשות כמותו: "כך למדו בפירוש מצוה זו (ללכת בדרכיו): מה הוא נקרא חנון, אף אתה היה חנון; מה הוא נקרא רחום, אף אתה היה רחום; מה הוא נקרא קדוש, אף אתה היה קדוש" (רמב"ם הלכות דעות פרק א´ הלכה ו´).

אם כן, אנו נדבקים במידות ובהתגלויות, ולא במהות, שאותה אכן אי אפשר להגדיר עבור בשר ודם.

ואם כן לשאלתך, כיצד ניתן להאמין במה שאיש אינו מגדיר. אני לא יודע מה איתך, אבל אני מאמין שיש לי נשמה. איך אני יודע? כי יש לי חוויה של בחירה חופשית. במילים אחרות, אני חש את הנשמה פועלת בי, דרכי, יוצאת לפועל דרך מעשי (לא בצורה מודעת, אל תדאגי, אני לא שומע ממנה קולות...). האם אני יכול להגדיר את אותה נשמה? בוודאי שלא. כי היא לא נפעלת על ידי, אלא אני נפעל על ידה.
כך, להבדיל, עם מציאות ה´. אותו אנחנו לא יכולים לתפוס, אבל את הופעתו בעולם, כן. אנחנו רואים שהעולם הוא מורכב בצורה שלא תיאמן, ועם זאת כל המערכות שלו פועלות בהתאם לכמה חוקים לא מסובכים. אנחנו רואים חוקיות חוזרת בכל הרבדים של העולם, ומבינים שסדר כזה הוא לא מקרי, הוא מעיד על כך שיש [מסדר.] ואע"פ שאת אותו מסדר אי אפשר לתפוס, את [הסדר] דווקא אפשר.

ועכשיו לקשר בין שתי השאלות - הגבולות הללו שניתנו לנו, למעשה נותנים לנו אפשרות "ללכת בדרכיו". מתוך המעשים שחיים בעם ישראל כבר אלפי שנים, אנו למדים שיש להם משמעות, שהם התקבלו בצורה כללית ע"י ציבור גדול, וזה דבר ששום גורם מלאכותי לא יכול ליצור.

אם יש לך עוד שאלות - אשמח לשמוע, במייל yoavsb@gmail.com או בתגובה לתשובה זו. ואני באמת מעודד אותך לשאול את כל מה שעולה לך, יש לך כאן במה מצוינת לשאלות ותוכלי לראות גם תשובות בנושא לשאלות שנשאלו בעבר. אם את ניגשת לבירור הזה מתוך כנות ורצון אמיתי לדעת, תצא ממנו ברכה גדולה.

רק טוב,
יואב.