איך אוכל להאמין ולבטוח בה'?

מצד אחד כל העולם שלנו צועק אמונה כמו שכותב הרמב"ם:
"והיאך היא הדרך לאהבתו ויראתו? בשעה שיתבונן האדם במעשיו וברואיו הנפלאים הגדולים, ויראה מהן חכמתו שאין לה ערך ולא קץ, מיד הוא אוהב ומשבח ומפאר, ומתאווה תאווה גדולה לידע השם הגדול, כמו שאמר דוד: "צמאה נפשי לאלוקים לאל חי" (תהילים מב,ג).".
אבל מצד שני, כל האוויר שלנו מלא בכפירה ובתפיסת עולם שאומרת כוחי ועוצם ידי.
אם עכשיו תבואי ותגידי להורים שלך שאחרי מחשבה רבה החלטת לזנוח את הלימודים האקדמיים שלך כי גם ככה את יודעת שמזונותיו של אדם קצובין לו מראש השנה אז בשביל מה להתאמץ בכלל כי גם ככה אם הקב"ה רוצה הכסף באמת יצמח מהעצים ולא מהתואר המחרפן הזה, אז התשובה שלהם תהיה קודם כל למדוד לה חום כי יכול להיות שאת הוזה או משהו.
תסתכלי רגע סביבך ותראי איך שכל החיים שלנו סובבים סביב העיקרון שזה נכון שיש ריבונו של עולם והכול יופי, אבל אם אנחנו לא נעשה את הדברים בעצמנו, שום דבר לא באמת יזוז לנו.
עכשיו, מצד האמת יש הרבה בדברים האלו וגם על האדם המאמין יש את מצוות ההשתדלות או לצורך העניין הלימודים או ההשקעה מצידנו, כל אחד לפי המקום האמוני שהוא נמצא בו והנס הגלוי כמו גם ההשגחה הפרטית שהוא ראוי שיחולו עליו, כאילו שהקב"ה אומר לך:
אחלה, אני אדאג שתזכי במיליון דולר אבל לפחות תשתדלי לקנות כרטיס.
הבעיה מתחילה מההקצנה, לקחנו את חובת ההשתדלות הזו והפכנו אותה לדת ולערך מקודש עד שבאמת לא נשאר כל כך הרבה מקום לקב"ה ומכאן גם מגיע הקושי שלך.
את צריכה לדעת שבסופו של דבר האמונה שלך בקב"ה צריכה להיות בצורה כזו שאם תראי בן אדם נכה קם פתאום והולך כרגיל את אמורה להתייחס לזה בשלוות נפש כי אם הכול מאת ה' וה' הוליך אותנו במדבר וחצה לנו את הים אז גם זה קטן עליו.
ולא, זה לא חומרה אלא כמו שכותב הרמב"ן:
"שאין לאדם חלק בתורת משה רבנו, עד שנאמין בכל דברינו ומקרינו שכולם נסים אין בהם טבע ומנהגו של עולם".
תכלס איך מגיעים לאמונה הזו?
דרך הלב.
פשוט מתחילים לפורר ללב שלך את הדברים האלו שאת יכולה להבין בשכל.
וכאן, להבדיל מהפסיכומטרי, אין לנו קיצורי דרך ונוסחאות קסם.
ברוכה הבאה ל'עבודת ה'.
קחי למשל את ברכת ש'הכול נהיה בדברו', כמה פעמים את אומרת אותה ביום?
אז אם את כבר גם ככה אומרת אותה, למה שלא תכניסי בה קצת חיות?
תחשבי על כל הדברים שאת רוצה בעולם, כן, גם השידוך שלך והשירות ומה שלא יהי'ה ותכווני שהכול מגיע אלייך מה'.
העיתוי של הבת קול, והחיפושים והשלבים שאת צריכה לעבור והשירות...הכול מגיע ממנו.
וככה כל פעם, תקדישי בדיוק עוד 5 שניות לדבר הזה, פעם אחרי פעם אחרי פעם עד שלאט לאט גם הלב שלך יוכל לעכל את ה'שהכול' הזה וגם הוא יתחיל לחיות את זה וככה תוכלי לאט לאט להגיע לאמונה חושית, כזו שתחדור לך ללב ותסביר לך שיש כאן בעל הבית לעולם והנוכחות של אלוקים פשוט לא משאירה מקום לדאגה.
אחר כך לכי על תפילה יותר איטית, מיושבת ומתוך התבוננות וככה לאט לאט תראי איך שאת מצליחה לקנות יותר ויותר מהאמונה הזו.
רק מה, בלי להתאייש, בלי לחץ ומתוך ישוב הדעת.

חג שמח!

אבינועם
avinoam811@gmail.com