איך אביא ילדים לעולם שכזה?

ספיר, שלום!
שאלת שתי שאלות. תיארת את הפריצות שיש היום באינטרנט וכדו´ ושאלת איך אפשר לשמור על הילדים מחשיפה לדברים כאלו מבלי לנתק אותם ממציאות היום יום. נדמה לי שהשאלה היא לא רק לגבי ילדינו, אלא גם לגבינו עצמנו.
לגבי המצב העולמי שתיארת - הזדהיתי מאוד עם התחושות שלך. אם אני הייתי בורא את העולם – הייתי עושה אותו אחרת. למה צריך את כל הפריצות הזאת? כולנו היינו רוצים לראות את העולם מתנהל באופן אחר.
מצד שני, מזל שלא הייתי צריך לברוא אותו, כי אני לא יודע איך בדיוק הייתי עושה את זה... הקב´´ה ברא אותו, והוא יודע בדיוק בדיוק איך לברוא אותו – וממילא, גם איך לנהל אותו. הוא מנהל אותו בהשגחה פרטית מדוייקת, וקל וחומר שבהשגחה כללית על מהלך ההסטוריה, שילך לכיוון הרצוי. יש פה מהלך אלוקי שמכוון למטרה מסוימת, עדיין איננו יודעים למה בדיוק הוא מכוון, ולמה כל שלב נצרך בו. ממילא, השאלה שאנו צריכים להתעסק בה היא: מה התפקיד שלנו במצב הזה? מה הקב´´ה מצפה מאיתנו? מה נדרש ממנו לעשות בו? אלו שאלות שכולנו נדרשים לענות עליהן: מי ששואל אותן, וקל וחומר מי שלא שואל אותן.
גלשנו קצת רחוק - נחזור לענייננו. נכון, העולם נעשה יותר ויותר פרוץ, ונדמה לנו שהוא דורש מאיתנו ללא הרף להשתלב במגמה הזו. יש מידע שימושי וכשר שניתן להשיג רק דרך האינטרנט. כנ´´ל לגבי תשלום חשבונות מסוימים וכדו´ (לא מזמן מלאתי שאלון מחקר שדן בשאלה האם הייתי מעדיף שתשלום חשבונות החשמל וכדו´ יהיה ע´´י האינטרנט דרך הפלאפון שלי. כתבתי להם אין לי אינטרנט בפלאפון...) האם אכן נגזר עלינו להתלכלך?
כמובן שלא!
ברמה הטכנית, יש סינונים די יעילים, וחובה לעשות אותם.
מעבר לזה – נדרשת היום יותר אחריות של האדם על עצמו, ועל משפחתו. לענ´´ד זה עושה טוב למשפחה, שההורים נדרשים לדעת איפה הילדים שלהם נמצאים ומה הם עושים.
בנוסף, צריך לקחת בחשבון שיש גבול ליכולת ההורים להשפיע על הילדים שלהם. אם עשינו את מה שנדרש מאיתנו כהורים, מה שיקרה בפועל איננו בתחום אחריותנו. גם לילדים יש בחירה חופשית, ויש להם אחריות על עצמם! יש הורים שמאשימים את עצמם על כל מה שילדיהם עשו. לעיתים הדברים הללו אכן נבעו ממעשי ההורים, אך לא תמיד. עודף רגשי אשמה, זה לא מוצדק ולא בריא.
אחרי הכל צריך לזכור שישנה גם דרך תשובה, ושישנה השגחה פרטית על כל דבר בחיינו, כולל על מה שניחשף אליו.
הייתי מסכם זאת כך: כנראה שהקב´´ה מצפה מהדור שלנו לדברים אחרים מהדורות הקודמים. לחשוף בתוכנו כוחות יותר גדולים, או ללמוד לקום...

ולגבי השאלה מתי לדבר עם הילדים על דברים שבצנעה? יש גישות שונות בעניין הזה. לפי מה ששמעתי מאנשי חינוך מנוסים (ביניהם הרב יוני לביא, מייסד ´חברים מקשיבים´), ההמלצה היא לדבר איתם בגיל צעיר מאוד, כפי הבנתם, ומידי כמה שנים להוסיף להם קומה נוספת של הבנה. יש על כך חומרים כתובים ותורה שבעל פה, וכשזה יהיה רלוונטי – תוכלי בקלות למצוא את ההמלצות הללו. בע"ה.

מצוין שאת מוטרדת מהנושאים הללו, ושימי לב שזה יקח אותך לבירור של תפקידך במצב הזה, ולא לחוסר מעש. לא קשה לדמיין אנשים שיקחו את השאלות הללו וישתמשו בהן כתירוץ למה לא להתחתן, או למה לא ללדת, וחבל.

בהצלחה בכל,
ואת תמיד מוזמנת לשאול שוב או לשתף –
אלעזר
(חברים מקשיבים)