איוב

רבו הדעות בפירוש פרקי אליהוא מקצה עד קצה. יש מפרשים שכתבו שאליהוא לא חידש דבר ויש שכתבו שהפיתרון השלם לשאלת איוב נמצא בדברי אליהוא( רמב"ן). מתוך הקבלה של דברי אליהוא לדברי אליפז (פרק ל"ג) עולה שאליהוא מתייחס לחיזיון של אליפז ומציג את ההתגלות בלי פחד ורעדה וכהתגלות ישירה: "בחלום חזיון לילה בנפול תרדמה על אנשים בתנומות עלי משכב, אז יגלה אוזן אנשים..."- ההתגלות באה או כדי למנוע את האדם מחטא או כדי להציל אותו משחת על ידי חנינה וכופר. החיזיון של אליפז, סתום ומפחיד,אליפז איננו יודע מי מדבר עימו ומסקנת אליפז מן החיזיון היתה שאין אדם צדיק בעולם :"האנוש מא'-וה יצדק אם מעושהו יטהר גבר" מכאן הסיק אליפז שאיוב חטא. אליהוא למד מן ההתגלות שאיוב אינו צודק בריבו, אף כי אין הכרח שחטא וגם אם חטא יש דרך לכפר עליו.
"האנוש מא'-וה יצדק"- יכול להתפרש על דרך צדיק או דרך צודק, וכנראה שאליפז פירשו בדרך הראשונה : "ירשיעך פיך ולא אני "(פרק ט"ו) , "הלוא רעתך רבה ואין קץ לעוונותיך"(פרק כ"ב ).
אליהוא לעומתו אומר:" אין זאת לא צדקת אענך כי ירבה א'-וה מאנוש " (פרק ל"ג ). אם נצרף לכך שאליהוא לא מתנשא כלפי איוב ("הן אני כפיך לא', מחומר קורצתי גם אני"), ושהוא מציג את הייסורים כאחת מדרכי ההתגלות-הא' מתגלה לאדם או בחלום הלילה או בייסורים, ושניהם האדם על מיטתו- נוכל להבין מדוע יכול היה איוב לקבל בשתיקה את דברי אליהוא ולא יכול לקבל את דברי אליפז.
שלושה מענות של אליהוא מכוונים אולי כנגד דברי שלושת הרעים, ואולי כנגד שלושת המחזורים של הוויכוח בין איוב לרעים. שאלה זו דורשת עיון נרחב ומדוקדק, ואין כאן מקום להאריך.

מענה אליהוא הנוסף (פרקים ל"ו ל"ז) מתאר סערה של התגלות ולפיכך יש לראותו כהכנה להתגלות ה' לאיוב מן הסערה.יתרה מזו, במדרש שיר השירים רבא,על הפסוק "הביאני המלך חדריו", אומר ר' ברכיה,שאליהוא בן ברכאל הבוזי הוא הנביא של מענות ה' מן הסערה , ולדעה זו הוא נביא הספר כולו, ואיוב זכה להתגלות מכוחו. בלשון המדרש : "וכי מהיכן יבוא אליהוא בן ברכאל הבוזי ויגלה להם לישראל חדרי בהמות ולוויתן (= מענה ה' השני מן סערה ), ומהיכן יבוא יחזקאל בן בוזי ויגלה חדרי מרכבה, אלא זהו שכתוב :"הביאני המלך חדריו". אומנם בדעת מקרא לא קיבל ר' עמוס חכם מדרש זה כפשוטו של מקרא, ופירש שאליהוא רק הכין את איוב להתגלות מן הסערה. אולם לעניות דעתי תיאור סערת ההתגלות בפרק ל"ז מתפרש היטב דווקא בדרכו של ר' ברכיה במדרש הנ"ל.