שאלה
לרב שלום!
אח שלי לא מזמן התחרד(אנחנו כיפה סרוגה)כשנודע להורים שלי(ממנו) שהוא מתכוון לעבור לישיבה שחורה הם די קיבלו את זה קשה אבל יום למחרת זה היה יותר טוב כבר כי היה לכל אחד זמן לחשוב.
אני חושבת שאין אם זה בעיה ואני בכלל אפילו מתגאה באח שלי. ההורים שלי נראה לי קצת מתביישים שיש להם ילד חרדי-לא שהם מתביישים חס וחלילה בילד אלא בזה שהוא חרדי.
עכשיו, גרים לידינו חבר'ה מהישיבה השחורה שלו אז הוא לא יכול להיות חצי חצי והו גם לא רוצה ( הוא בעצם עבר כדי שיהיה יותר לימוד תורה למרות שהוא היה במקום עם לימוד תורה והכל) -ההורים שלי חשבו שזה רק לימוד יותר תורה אבל הוא בעצם כן רוצה להיות חרדי(זה היה כניראה כלול), ואצל החרדים אי אפשר להיות שונה כי אז הם מעקמים פרצוף ומעיפים אותך.
למה אף אחד לא מבינים שאנחנו אחים?
למה אי אפשר לכבד אחד את השני באמונותיו?
למה אנשים רבים נגד הדתיי'ם והחרדים?
למה?
תשובה
ב"ה
ברכה ושלום.
המטרה היא לעבוד את השם ולקיים את המצוות .
ולכל אדם מתאים דרך שונה בעבודת השם וכל הדרכים מובילים לאותה מטרה .
ואסור לפסול את הדרך של האחר כי לכל אדם יש את הדרך המתאימה לו והמובילה אותו במסילה העולה בית אל.
כדאי ליצור אווירה פתוחה שמוכנה כן לקבל את השונה.
ובכדי ליצור כזו אווירה [צריך לשוחח].
השיחה צריכה להיות יומיומית וזורמת .וכך תוך כדי מרוצת החיים כל צד יכול להסביר את עמדתו ואת דעותיו ומוכן גם לשמוע את האחר.
[לפעמים יש צורך למצוא סיבה למסיבה בשביל ליצור את הרקע לשיחה כזו ואם צריך להשקיע אז יש להשקיע ולהתאמץ בכדי ליזום שיחות ולדבר .]
לדיבורים כאלו יש כוחות להפיל מחיצות ולהמיס חומות של בטון וברזל בין אדם לחבירו.
ולפעמים דווקא סעודת שבת יכולה ליצור את ההזדמנות לשוחח בצורה כנה ופתוחה ומכובדת.
בהצלחה,
עוזיאל