שאלה
לרב שלום,
אני ( בת 17) חזרתי עם אמא שלי ואחיותי לפני 6 שנים בתשובה כאשר אמונתה של אחותי בת ה16 דיי מעורערת אם כי חשוב לציין שהיא אכן נוטלת ידיים כל בוקר ויכול להיות שמקפידה גם בדברים אחרים.
מידי פעם בערבי שבת יוצא לי, לאמי ולאחותי לדבר על הדת - אני ואמא שלי מנסות לדבר על ליבה ולשכנע אותצה באמיתות התורה ולהאמין בה'.
לפני 3 שבועות יצא ודיברנו בערב שבת של הנושא ולצערי יצרי כבש אותי ואמרתי לאחותי דברים שלא הייתי צריכה לאומרם כמו למשל"למה את נוטלת ידיים בבוקר אם אינך מאמינה בה'" דברים אלו גרמו לה למחשבה על הנושא ואני מפחדת שבגלל דברים אלו היא הפסיקה ליטול ידיים בבוקר ולקיים מצוות אחרות שהייתה מקפידה עליהם..
מה לעשות? אני מרגישה נורא בקשר לכך וכועסת על עצמי נורא.. איך לכפר על מה שעשיתי??? אשמח לתשובה.
תשובה
שלום לך
קודם כל יישר כחך על שחזרת בתשובה ושחשוב לך מאחותך ואת רוצה שגם היא תאמין בלב שלם!
כמו כן תדעי לך שישנם הרבה מאמינים שלצערי אינם מקפידים על נטילת ידיים... ולכן אל תתלי את האמונה באקט זה בלבד! עקר האמונה תלוי בלב ומתוך כך מבטאים את האמונה במעשים. לכן לא כל כך חשוב אם עכשיו היא תיטול ידיים או לא, חשוב מה היא חשה, האם בליבה היא מאמינה. לא כדאי שהיא תעשה את הדברים מתוך הרגל!
אני רוצה להדגיש - יש חשיבות גם למעשים ולכן חבל אם בגללך היא תקלקל את מעשיה, אך יותר חשוב האמונה בלב ובמחשבה ולכן כווני את מעשייך ודברייך אליה לעולם האמונה ופחות לעולם המעשים.
מקווה שעזרתי לך,
אריאל