שאלה
שלום לכבוד הרב
גיליתי שאחותי סוטה מדרך המלך.
אני לא גרה בבית, אני בדירת שירות כבר שנה וגם בשנה הבאה אהיה בדירה רחוק מהבית.. וזה משפיע על אחותי הקטנה.
עד היום היינו ביחד בבית ובסניף באופן קבוע ומתמשך והייתי סוג של "מודל" בשבילה.
היום, כמו שכבר ציינתי, אני לא נמצאת הרבה בבית (ככה זה בקומונה..) והיא מושפעת קשות מחברות שלה ומחבר שלה. אם זה במסיבות, מועדונים, בחוף מעורב, בקיצור החצאית, קיצור החולצה, התנהגות לא מתאימה ליד בנים, היא כבר לא כ"כ שומרת נגיעה מחבר שלה ועוד..
וגם- ההערכה העצמית שלה. היא בטוחה שהמראה החיצוני שלה ינצח.
מילא היא הייתה פוגעת רק בעצמה - היא פוגעת בחניכות שלה ובשאר הילדים בסניף.
המצב כל כך מסובך!!
ההורים שלי לא יודעים כלום. היא מצליחה להסתיר את זה כמו שצריך..
דיברתי עם אחי הגדול וניסינו לחשוב ביחד מה לעשות..
הוא אמר לא לערב את ההורים בינתיים כי זה עלול ליצור עויינות מצידה.
מה כן לעשות?
אם זו הייתה חניכה סוררת בסניף שלי היה לי יותר קל לדבר על ליבה אך כשזה הופך קרוב זה ממש קשה.
אולי כן כדאי לדבר עם ההורים?
בסופו של דבר הם אלו שנושאים באחריות עליה..
מסתבר שאחותי הקטנה כבר לא כל כך קטנה. בכל זאת.. שביעית!
אשמח לקבל עצה חינוכית
תודה רבה
תשובה
שלום
חיי אחותך הם חייה ולא חייך, אך הכרעות אחותך יכולות להיות מושפעות ממך, ומכאן מגיעה גם אחריות מסויימת שלך על הנעשה.
כנות היא המידה הבסיסית ביותר לחיים בריאים וק"ו חיים קדושים.
על כן אני מציע שתדברי עם אחותך בגלוי, על הצורך שלה בהתנהגות שלה. לא לשפוט אותה, לא לבקר, גם לא בתוך תוכך.
קודם, להקשיב בכנות, לנסות להבין אותה ואת מה שעובר עליה.
לאחר ההקשבה, שתפי אותה במחשבה שלך, ובחשש הנכון שלך.
שדרי לה שהאחריות על חייה הוא שלה בלבד, אך את אוהבת אותה ורוצה לשתף אותה בכיווני חשיבה שיוכלו לסייע לה בחיים. ספרי לה על חששותיך ועל הדרך המסוכנת בה היא הולכת.
שתפי גם את הורייך, הם אחראים על חינוך אחותך.
בהצלחה