שאלה
שלום,
לא ברור לי משהו, אולי אפשר להאיר את עיניי:
הגמ' בפתיחת מס' פסחים דנה לאורך 3 עמודים אם ה"אור" שבמשנה הוא יום או לילה, ובמסקנתה (פס' ג.) מסכמת ש"אור" הוא אכן "יום", אלא שננקטה בפתיחת המסכת לשון נקייה – "לישנא מעליא" (סגי נהור).
האם זה בעקבות עניין לשוני או הלכתי? כלומר, הרי אם המסקנה הלשונית היא שאור=יום, ובמשנה נאמר "אור ל-", למה לא פסקה שבודקים בבוקר י"ד?
- לשוני - האם משהו בלשון המשנה גרם לה לפרש שזה לילה? וא"כ הֶחלת סגי נהור כאן איננו דוחק?
- הלכתי - או שמא ידעו כבר מלכתחילה שבודקים בערב, ורק חיפשו מהי האסמכתא ההלכתית, ונדחקו לפרש "לישנא מעליא"?
תודה,
מאיר
תשובה
ברור שידעו מראש שבודקים בערב, כך זה בדרך כלל, שההלכה הקדומה ידועה, ורק מחפשים אסמכתא לכך. כאן יש הוכחה מפורשת לכך ממשנה ג
משנה מסכת פסחים פרק א משנה ג
רבי יהודה אומר בודקין אור ארבעה עשר ובארבעה עשר שחרית ובשעת הביעור ..
כאן ברור שאם בודקים ארבעה עשר שחרית שמה שכתוב לפני כן אור לארבעה עשר הוא בערב.
נראה שכל הדיון הוא לשוני, בכלל מדובר על סוגיה סבוראית שעוסקת בדקדוקים לשוניים כמו שיש בפתיחת כל המסכתות. לא ברור גם שהתרוץ הלשוני של הסבוראים הוא אכן ההסבר הנכון. לראב"ד יש הסבר אחר , לדעתו הביטוי "אור ל" מדגיש שאין לחכות ללילה ממש אלא ככל האפשר קרוב לאור היום הקודם.