אורחת לא נעימה (על הכנסת אורחים)

שואלת יקרה!
ראשית, רציתי להגיד שאני מכירה סיטואציה מאוד דומה באופן אישי מקרוב, ככה שאני די מבינה לליבך ולהרגשתך... והעובדה שהאורחת מגיעה לעיתים תדירות היא מקשה על זה עוד יותר, אבל אני חושבת שאפשר למצוא דרך שבה את תפסיקי לסבול מזה, ואפילו תצליחי לגדול מזה ולהצמיח בתוכך מדרגה חדשה, וזה נראה לי העיקר... אשתדל להביא כאן שני כיוונים שמשלימים אחד את השני.

באופן כללי, הרבה פעמים בחיים אנחנו נתקלים באנשים שהם שונים מאיתנו. זה יכול להיות גם בת בכיתה, או בסניף שהיא שונה במוצא/באופי/בשפה האם/בלבוש וכו'. יש אנשים שאנחנו מרגישים שהם מריעים לנו- מציקים/פוגעים ברגשות/מלגלגים וכדומה, ואז אנחנו ננסה להתרחק מהם. אבל יש אנשים שהם לא עשו שום דבר שהוא אובייקטיבית רע, ובכל זאת, איננו נמשכים להתחבר אליהם ואפילו נרתעים מהם. אבל, כנראה שיש בזה נקודה קצת בעייתית, ואני כנראה צריכה לעבוד על עצמי. יש כנראה, איזושהי נקודה במידות שלי, שזקוקה לשיפוץ...

אז אני חושבת שצריך לחשוב מה אפשר לחזק יותר. אולי אני צריכה ללמוד יותר על הנושא של אהבת ישראל. כי הרי כל ישראל אחים- וגם היא אחותי, ובעלת נשמה של יהודי! בלעדיה אני אהיה חסרה, כי צריך את כוווולם כדי שיהיה עם אחד! ואם זה בנאדם חולה או מסכן אולי כדאי גם ללטש את החמלה שלי עליו, ואת ההודאה שלי לקב"ה שאני בריאה גם בגופי וגם בנפשי! אלו כל כך לא דברים הברורים מאליהם! ואם זה אדם בודד, אז כנראה שאני צריכה לחזק את הקטע של להודות לה' על שיש לי משפחה!! בנוסף, כנראה שמשהו חיצוני אצל אותו אדם שמרתיע אותי, אז אני גם צריכה אולי לעבוד על לשים יותר דגש על פנימיות, ולא על חיצוניות של דברים. אלה דברים שהם תרגול בשכל, שאני יכולה ללמוד מתוך איזשהו ספר, וגם שאומרת לעצמי כל הזמן, ולאט לאט הם יחלחלו גם לרגש.

כמו כן, בסיפור שלך, יש עניין גם של מידת החסד והכנסת האורחים. הרי ידוע שאברהם אבינו, הכניס לביתו אנשים שחשב שהם עובדי אלילים!! ואני יכולה לתאר לעצמי מה זה בשביל אברהם אבינו... אבל הוא בכלל לא חשב על זה! אמנם , את הע"ז הוא אמר להם להשאיר בחוץ, ולכן ביקש מהם לשטוף רגליים, אבל את האנשים עצמם (המלאכים כמובן..) הכניס לביתו בשמחה ומרץ!!! כשמכניסים מישהו לבית שלך, יש בזה את האמירה הבלתי נאמרת הכי חזקה של "אני מקבל אותך "!! בסוכות מרגישים את זה נראה לי הכי טוב. כל אחד תופס אורחים לסוכה שלו, סתם כי הם עברו ברחוב. הרי אנחנו כולנו אחים! רק לפעמים אנחנו שוכחים את זה, ולא מיישמים את זה במקום הנכון... ואצלכם, אז יש לכם אורחת, שכנראה צריכה את הכנסת אורחים הזו, אז זה יכול להיות חלק מעבודת ה' שלך! ואת יכולה אולי גם להגדיל את ההערכה להורים שלך, שהם כאלו מכניסי אורחים!

אם תעבדי על עצמך, (על ידי לימוד, ותרגול בשכל של כל מה שהזכרנו ) בלי בכלל קשר אליה, ותקחי אותה בתור ה"תרגול" שלך, תוכלי לבנות בעצמך מדרגה נפלאה, עוד יותר ממה שהייתה בך עד כה! ואז בעז"ה גם המפגש איתה, לא יעורר בך כאלו רגשות של דחייה, אלא תוכלי יותר לקבל אותה, ולקבל את העובדה שהיא אצלך בבית, עם כל המשפחה שלך... ובכלל, זו מדרגה נפלאה ששווה להשקיע בה בשביל מפגשים דומים ואחרים בחיים.

עכשיו, מעבר לשינוי ולקבלה הפנימית שלך אותה, יש עוד כמה דברים טכניים שאת יכולה לעשות כדי שיעזרו לך. ראשית, את יכולה לנסות להשתדל לשבת בשולחן בשורה שלה, נגיד עם אח אחד או שניים ביניכן. ואז לא תשבי ממש מולה, ולא תצפי עליה במהלך הארוחה. בנושא הצרפתית בשולחן, אז אני מניחה שמדברים בצרפתית כדי להנעים עליה את השהות, ושהיא לא תרגיש זרה (את הרי מרגישה מה זה שכולם מדברים שפה שאת לא מבינה הכי טוב, אז מן הסתם גם היא תרגיש ככה כשידברו רק בעברית...). אז אולי תנסי שרק את תדברי עם האחים שלך בעברית כדי שתרגישי נעים, ותנסי לשוחח עם ההורים שלך שיסבירו לך על מה מדברים בשולחן, כדי שתיהיי בתוך העניינים. חוצמיזה, אולי אפשר לנסות לראות את זה כחוויה, לדבר קצת צרפתית, כי בבי"ס לא כ"כ מדברים, ... אפשר לנסות לשיר יותר זמירות בשולחן, ואז גם יש פחות דיבורים... אני חושבת שלא כדאי שתלכי לחדר, כי זה קודם כל פוגע בך שאת מפסידה את שולחן השבת, וגם זה מאוד יעליב ויפגע במשפחה שלך. אפשרות נוספת היא אם יש לך חברה שגרה קרוב (שכנה טובה או משהו כזה) בשבת שאת רואה שהיא באה, תתאמי את זה מראש עם אמא שלך ואיתה, שאם האורחת באה, את פשוט תקפצי לאכול אצלה, ותגידו שזה מתוכנן מראש. כמובן שזה יכול להיות רק מדי פעם, אבל זה גם שינוי מרענן :)

בכל אופן, כדאי שתדברי עם ההורים שלך, ותתארי להם את הקושי שלך, כדי שינסו להקל עלייך בדרכים נוספות . כמובן, שרצוי להציג את הדברים לא מהכיוון ש "או היא או אני", כי בסופו של דבר, כולם רוצים טובתם של כולם.

מקווה שעזרתי מעט...
בהצלחה!
הדס.
hershko.hadas@gmail.com