שאלה
לכבוד הרב שלום. קראתי מספר תשובות של רבנים באתר לגבי אוננות לבנות.לפי העולה מדבריהם הבנתי כי אוננות לבנות אינה אסורה. אני חושבת שהתמודדות הזו שיש לבנות בדורינו לא היתה גדולה כ"כ כמו בדורותם.לדעתי, הגוף מחפש פורקן עצמי ואם אינו פורק את אותה אנרגיה היא נשארת בגוף.איני חושבת כי מעשה זה גורם לאגואיסטיות כמו שאכילה לא גורמת לכך אלא לתפקוד תקין של גוף האדם. אם חכמים אינם אסרו זו, למה לא לנקוט בגישה של 'הנח להם לישראל' שיעשו בחדי חדרים את הנכון להן לעשות?
תשובה
ב"ה
שלומות,
א. האיסור אינו קיים בשל העובדה שחכמים תלו את עיקר האיסור בתוצאה, שהיא הוצאת זרע. כיון שזוהי הגדרת האיסור, ממילא, הוא לא קיים אצל בנות.
ב. יחד עם זאת בכמה מקומות מצינו התיחסות עקרונית המתוארת במילים "מכוער הדבר". המשמעות היא שאין לאמץ גישה לחיים המבססת את המותר והאסור על בסיס המשפט בלבד. גישה כזו מעקרת את המוסר מן החיים.
ג. גם הטענה כאילו בדורנו עלינו להשלים עם המציאות ולשחק לפי כללי המשחק של החברה המתירנית מסוכנת. אנו רוצים לעצב את המציאות ולא להתמודד איתה מעמדת הגנה.
ד. ההתייחסות אל האדם כאל גוף מכאני הזקוק למערכת הבנויה על גירוי - תגובה, פוגעת במשמעות ובעליונות האדם. אנו בטוחים שאנו נבראנו אחרת מהחיות ולמודעות האנושית משקל גדול בתפקידו וביחודו של האדם.
ה. אכן, מדובר באתגר בעל קושי גדול. יש כשלונות, נחלקו בעלי המחשבה בהבנת הפסוק "שבע יפול צדיק וקם". הפירוש הפשוט הוא שאע"פ שיפול הצדיק שבע פעמים, הוא יצליח לקום ולהמשיך הלאה. אולם, המעמיקים פרשו שהתנאי לקימה הוא הנפילה. לא אחת, שבע פעמים. ומכאן, שכאשר מציבים מטרה ערכית, הנפילה הופכת להיות חלק מגיבושה ועיצובה של המטרה.
הנפילות נועדו כדי לחדד את השאלות המהותיות ביחס אל עצמנו, אל הזולת, אל הצניעות. לכן, גם כשיש כשלונות, גם אז - מישרים מבט וממשיכים קדימה. אבל, לא הופכים זאת לאידאל או לטבע.
ו. ומכאן, יש לעבור ולהבין את מהו תהאיסור: היחס אל טהרת ונקיות ומחשבה. הנחה זו מציירת אדם בעל עולם ערכים פנימי עשיר.
בברכה,
שי
זו גישה לא נכונה. היא לא נ