שאלה
בס"ד עמ"י חי!!!!=]
שלום=]
קצת קשה לרשום דבר שכזה אבל בכל זאת אני אנסה=]
ישנה תופעה מסויימת אצלי שהיא מאוד מאוד לא רצויה...:
כמעט כל דבר שאני עושה אני חושבת אם אני הייתי רוצה שיעשו את זה לי או בשבילי וע"פ זה פועלת ומחליטה אם לבצע את הפעולה או לא...זה מרגיש לי כ"כ לא בסדר ולא אמיתי והייתי מאוד רוצה שהדברים יעשו לא בגלל שאני גם רוצה שלי יהיה ככה אלא באמת מתוך אהבה ואמונה שלמה!!!!! ולא רק לעצמי...זה נשמע שאני ב"א מאוד אגוצנטרי ושופע חוסר התחשבות באחרים אבל ב"ה המצב לא ככה אני מודעת לקשיים של הסביבה וב"ה מנסה לפתור ח"ו לא נאמר פה שומדבר מתוך גאווה!!! רק לצורך הפרוטוקול..מה שאומר שאנוכיות לא בדיוק שולטת פה ולמרות זאת אני לא מבינה איך כל מעשה שאני עושה בין אם זה בין בן אדם למקום בין אם זה בן אדם לחברו נעשה מתוך מחשבה של מה הייתי רוצה שלי יהיה ובצורת מחשבה של מידה כנגד מידה...ועם כל הרצון הטוב אני מנסה לעבוד על כך כבר המון זמן וללא הצלחה...אומרים שבעקות המעשים נמשכים הלבבות אבל זה לא משתנה..האם יש דרך כלשהי שיכולה לעזור לי לעבוד על כך?=]
אני מקווה שמה שכתבתי מובן=]
תודה רבה ויישר כח עצום על עבודת הקודש!!!!!!!!!!!!
בשורות טובות!!!=]
תשובה
שלום לך
אינני מבין מה הבעייה? אדם אינו אמור לוותר על עצמו ורגשותיו ולעשות רק למען האחר! הרי חז"ל אמרו לנו 'ואהבת לרעך כמוך' - כמו שאתה אוהב את עצמך! בעיני זה מאוד יפה שאת עושה דברים ואת מרגישה טוב עם זה כי את מצליחה להבין שכמו שלך זה טוב אז כדאי שגם לאחרים יהיה טוב.
אמנם, אם זה גורם לך לא לעשות למען אחרים דברים כי לך הם לא חשובים זוהי בעייה - כאן כן צריך להבין שלעיתים בעיננו דברים נראים קטנוניים אך לאחרים הם חשובים.
בהצלחה, ויישר כחך!
אריאל