שאלה
שלום אומרים שאם מבזים אותך צריך לשתוק אבל אם זה אדם קרוב מבזה אתה תשתוק הוא ימשיך, מי שאיתך בקשר יומיומי היו לי מצבים ששתקתי הרבה זמן ולא נעים להגיד מה הייתי עושה לאותו אדם פשוט הייתי מתפוצץ עליו איך אני יכול להסביר לאדם קרוב שידבר יפה אני אומר לו כל פעם זה מעליב והוא ממשיך הלאה
תשובה
שלום,
מה שאתה אומר הוא נכון אך לא מדויק- השתיקה הרצויה אינה שתיקה פיזית אלא שתיקה נפשית.
אדם שכועס ומתרתח בליבו אך אינו מבטא זאת בדיבור אולם אינו חוטא לחברו וכובש את כעסו אך הוא חוטא לעצמו ומידת הכעס היא זו שממלאת את ליבו.
השתיקה הנפשית היא אי התעוררות רגשית כלפי גידופים כלל. עמדה נפשית זו אפשרית רק כאשר אדם מחנך עצמו בעבודה אישית לענווה וביטחון בה'. כשאדם ענו באופן אמיתי ומכיר בחסרונותיו אולם תוך כך הוא מבין כי חסרונותיו הם מה' והוא נתון בחסדיו האדם הופך רך יותר. אדם כזה אינו רואה בחסרונותיו נקודות חולשה.
עלבון נוצר בעיקר בגלל שגורם חיצוני חושף את פצעיך וזורה בהם מלח. אם אדם חי עם עצמו בשלום ואינו רואה בחסרונותיו פצעים הרי שלא יפגע מחשיפתם. אדם כזה כשיצחקו עליו על כך שהוא מכוער לא יפגע כיוון שכיעורו אינו מעיד על עצמותו דבר.
אם אותו אדם קרוב מצליח להכאיב לך והוא לא מוכן להפסיק יתכן כי הגיע הזמן לרפואת את הכאב. הגיע הזמן לטפל בפצע עצמו ולא בזה שמחטט בו וזורה מלח. זאת עושים ע"י עבודה עצמית.
ממליץ ללמוד את מידת הענווה והביטחון בה' ב"חובת הלבבות" ו"במסילת ישירים".
בהצלחה,
נטעאל
דברי תורה לפרשת השבוע
החלק הכי טוב בשולחן השבת שלכם: רעיונות קצרים, עמוקים ונגישים על פרשת השבוע היישר לתיבת המייל שלכם