שאלה
שלום רב לכבוד הרב!!
אני בחורה גדולה וטרם נישאתי, ולכן עדיין גרה עם הורי.
סבתי גרה לא רחוק מאיתנו ובמשך כל השנים היחסים איתה היו נהדרים, אך בשנתיים שלוש האחרונים, כל הזמן המצב גרוע. היא מסכסכת בין כולם, כל שני וחמישי נעלבת, עושה חרם. את כל זה אכלנו, אך בתקופה האחרונה אני רואה את ההתאכזרות שלה לאמי (בתה), מאד קשה לי להיות בחברתה ולשחק כאילו לא כלום שאני רואה את אמא שלי נמוגה, עוד שבוע בעז"ה זה ראש השנה וקשה לי להתנהג אליה ככה ולחשוב כל כך הרבה רעות עליה, אך היא פשוט מפרקת את כל המשפחה המורחבת, כל הזמן מדברת לא יפה על מישהו אחר מהמשפחה, אני לא רוצה עצה איך להתנהג איתה, כי אני יודעת איך צריך, אבל אני פשוט לא מסוגלת להסתכל לה בעיניים?????????????.
תשובה
שלום וברכה
המצב אותו את מתארת הוא כמובן קשה מאוד מאוד.
קשה מאוד לעתים להסתדר עם התנהגות של אנשים זקנים, ולפעמים הם מתסבכים בתוך עצמם ומסבכים את כולם.
מה שצריך אפוא לעשות הוא ראשית לחזק את חוט השידרה של עצמך, לומר לעצמך כל הזמן כי דבריה הם לא טובים, והם לא צריכים להיות בעלי משמעות שיפרקו את המשפחה. שתאמר מה שתאמר. אין את חייבת ליצור קשר מיוחד אליה, ואין את חייבת לחשוב מחשבות רעות עליה. את צריכה לחשוב על עצמך, לומר לעצמך כי יש להתייחס אליה כמי שחולה במחלה מסוימת הגורמת לה להסתכל על דברים בצורה כזו, ובשל כך גם לא ניתן לעשות הרבה כי מדובר במחלה פנימית בעייתית.
במקביל, לבחון מה אפשר לעשות כדי לשנות אותה. אם ניתן לעשות זאת – בין בדיבור ישיר איתה ובין בדברים עקיפים – מנסים לעשות את הדבר. אם לא ניתן לעשות זאת- חוזרים אל בניין עצמנו, ואם קשה להסתכל לה ישר בעיניים אין אכן חובה לעשות זאת.
כל טוב
דברי תורה לפרשת השבוע
החלק הכי טוב בשולחן השבת שלכם: רעיונות קצרים, עמוקים ונגישים על פרשת השבוע היישר לתיבת המייל שלכם