שאלה
כיודע אדם וחוה היום ערומים בגן עדן עכשיו לפי מה שאני יודע כיום
שכאנשים ערומים נמצאים ביחד זה יכול לגרור להמון עבירות...עכשיו שחשבתי על
זה יותר לעומק זה היה נראה לי שהיצר היה בעצם הנחש והוא לא היצר שיש איתנו היום
כלומר הנחש מתואר בבראשית ג' בצורה ממש ממש ממש דומה ליצר הרע
כלומר הוא מנסה לתחמן את חווה לחטוא בחטא וכמו שרשום בזוהר הנחש דחף אותה
על העץ ואמר לה שאם היא נגעה בעץ והיא לא מתה אז אם היא תאכל הכל יהיה בסדר
ככה שזה נראה מאד דומה לתחבולות של היצר הרע...ובנוסך לכך שהם הסתובבנו ערומים ולא
חטאו זה מוסף לזה עוד תימיכה...כך שיכול להיות שבגן עדן היצר הרע היה הנחש
והוא היה כישות מופרדת מהאדם ולא חלק ממנו..וכדי לחטוא אדם וחוה היו צריכים "לפגוש"
את היצר כדי לחטוא...אם כך הדבר מה היה היצר הטוב?...או שלא היה צריך יצר טוב כי הייתה
רק מצוות לא תעשה..?
יכול להיות שיש בזה ממש או שאני פשוט טועה בחשיבה הזאת??
אבל אם כן מה יכולה להיות הסיבה שאחרי הגירוש היצר הוא חלק ממנו ולא ישות נפרדת?
אז השאולת שלי הם כאלו
1.האם היצר ברע בגן עדן שהיה ישות נפרדת מאדם וחוה הוא היה הנחש
2.האם היה גם את היצר הטוב כישות נפדרת?...אם בכלל צריך יצר טוב כשיש רק
מצוות לא תשעה
3.האם יש במה שאני אומר ממש או שאני טועה בחשיבה שלי
4.אם יש בזה ממש...מה הסיבה שאחרי הגירוש (כשקיבלנו יותר מצוות 613) דווקא במצב של יותר מצוות אנחנו מקבלים יצר שנמצא איתנו כל שנייה וכשאדם וחוה קיבלו רק
מצווה אחת אז היצר שלהם היה נפרד מהגוף
תודה מראש
תשובה
שלום
דברים אלה שייכים לעומקה של תורה. ולכן התשובה הרחבה לזה תלויה בעמל הלימוד ובליווי רציף של ת"ח.
עקרונית אכן יש ראשונים שפירשו בדומה לדבריך, למשל הרמב"ם במורה הנבוכים, אך שם הוא הרחיב את זה ופיתח מאד. אמנם לשיטתו היצר אינו יישות נפרדת אלא דוקא אידאה אנושית. הוא מבאר את המדרש שרכב סמאל על הנחש בכך שאידיאת החוש רכבה על הדמיון, וזה גרם לחטא. במקום שאידיאת המושכלות תרכב על הדמיון, שזה גורם לחכמה ונבואה.
לאחר הגירוש מגן עדן יש מצוות משום שיש יצר לחטוא, ועל כן הן קרויות מצוות, מלשון ציווי. אך גם ללא יצר אנו נכסוף אל ד', ונדבוק ברצונו ומצוותיו, מאהבה טהורה.
זה על קצה המזלג. אם אתה רוצה להעמיק, שב ותלמד בישיבה.
כל טוב