אדישות

שלום לך, צדיקה! מנשמע?

איזה לחץ, עוד פחות מ24 שעות מגיע יום כיפור, שיא הימים הנוראים – ועדיין יש הרגשת החמצה!

יש הרבה אנשים שנתקלים ב"מחסומים", לא דווקא לפני יום הכיפורים אלה בכלל בחיים.

חייב להיות איזה משהו! מקווה שהקב"ה יעזור לנו למצוא [יחד] את התשובה (תרתי משמע...).

[סטיקרים]
לפעמים יוצא לראות ברחובות כל מיני סטיקרים עם משפטים תותחיים:

"גם אם חרב חדה מונחת על צווארו של אדם – אל ימנע עצמו מן הרחמים" (מסכת ברכות, דף י´ עמוד א´)

"כל זמן שהנר דולק – תמיד אפשר לתקן" (רבי ישראל סלנטר).

"אין ייאוש בעולם כלל" (רבי נחמן מברסלב).

וגם: "חומוס עושים באהבה – או לא עושים בכלל" (צבר).

אבל נראה לי שכבר שמעת את המשפטים הללו – והם לא יוסיפו הרבה כרגע (אלא אם כן את רעבה כרגע ומעוניינת בחומוס...).

[אדישות]
מבקש סליחה אם זה מעליב, מקווה שתמחלי לי, אבל המושג "אדישות" מתאר משהו שונה ממה שאת טוענת שאת מרגישה...

"אדישות" (מויקיפדיה): היא מונח פסיכולוגי למצב שבו הפרט [אינו מגיב] לכל ההיבטים הרגשיים, החברתיים והפיזיים השזורים בחייו.
וברשותך, אצטט: "משום מה אני [מרגישה] ממש אדישה" – מי שאדיש הוא [לא יכול] להרגיש.

מבחינת ה[השפעה] זה גם לא כל כך נכון – עצם זה שאת מרגישה שצריך לעשות משהו, זה כבר אומר שיש הצלחה במעשייך!

מבחינת ה[תזוזה] – עצם זה שאת שואלת, מתעניינת, ולא משאירה את זה בצד, כבר צעד חשוב! לא זזים – [רצים]!
אז לסיכומו של דבר: את לא אדישה – את [פטישה]!!!

[רגש]
אז מה זה המרגש הזה בעצם? מאיפה הוא נובע?

יכולים להיות יותר ממיליון סיבות, ו[רק את] יכולה לענות את התשובה המדויקת.
למה רק את? כי [כל רגע] שעובר על חיינו הפרטיים משנה את הרגשות שלנו.

השאלה הבאה היא – [מה הלאה]? מה לעשות?
ההתחלה היא החזרה בתשובה עצמה = שלב [הגנה עצמית].

[נינוה העיר הגדולה]
בתפילת נעילה של יום כיפור נהוג את ספר יונה, לא כזה ארוך...

חז"ל כתבו המון סיבות למה דווקא קוראים אותו, וסיבה אחת קשורה לענייננו. ברשותך נעיין בסיפור (פרק ג´):
[נינווה] העיר הגדולה של ממלכת אשור, נמצאת בבור עמוק שכולו חטאים.

ורגע לפני שהיא "נהפכת" כמו סדום ועמורה לפניה, יונה הנביא, אחד מגדולי הנביאים, נשלח להציל אותה.

למרות שסירב וניסה לברוח מקים נבואתו, מתוך אהבה לעם ישראל העובדים עבודה זרה כרגע, יונה מגיע לנינווה ומכריז:
"עוֹד אַרְבָּעִים יוֹם, וְנִינְוֵה [נֶהְפָּכֶת]"!
ופתאום קורה תהליך מיוחד, איתו נלמד על חזרה בתשובה.

[הפיכה הפוכה]
[שלב ראשון] – מודעות לבעיה (את זה כבר יש) = [חרטה]. המלך מודיע לכולם, ואפילו הוא יורד מכיסאו ומתענה.

[שלב שני] – חקירה פנימית (כולם, גם הבקר והצאן צמו ולבשו שקים) בדקו איפה הבעיה והודו בה = [וידוי].

[שלב שלישי] – תפילה או בקשת סליחה מחבר (הם קראו בקול לקב"ה) = [קבלה לעתיד].

ספר יונה מראה לנו, שאפילו ברגע האחרון, כשכולנו מלוכלכים ומסריכים, רגע לפני סיום החג - יש [פוטנציאל אדיר] לחזור בתשובה לקב"ה.

[שלב ההתקפה]
הייתי ממליץ לך לנסות [לעשות משהו שאת אוהבת] – משהו שאת מרגישה שמקרב אותך לקב"ה.

אם את אוהבת שירים – תשמעי "שירי התקרבות = שירים שאת חושבת שמרוממים אותך", כמו "אדון הסליחות" או אפילו "שיר למעלות" של יוסי אזולאי ועוד...

תחפשי את ה[דברים שמתאימים לך], כמו למשל – תפילה חדשה ,שירים מכל הלב ,מניין בבית הכנסת או אפילו כתיבת מכתב אישי לקב"ה (הוא יודע לקרוא).

והכי חשוב זה [ההכנה] "היכון לקראת אלוקיך ישראל" (עמוס פרק ד´ פסוק י"ב):
לקרוא דברים על יום כיפור, פירושים על ספר יונה, והכי מומלץ – לקרוא סידורים עם פירושים (אם אפשר – לפני התפילה).

מקווה שעזרתי, ושהספקתי לעזור בזמן, אשמח לדעת אם כן. את הרבה יותר ממוזמנת להגיב לי על כל דבר!

גמר חתימה טובה!

דורון

dozkih@gmail.com