שאלה
שלום הרב,
תודה רבה עכל התשובה,
הברורה והמחזקת.
עוד שאלה באותו שואל, חלק ממנה כבר שאלתי שם -
מה לעשות אם חלק בתפילה שכבר "אמרתי", ואני רוצה לחזור?
מקרה אחד - לא זוכרת אם אמרתי יעלה ויבוא או מוריד הטל, אז אני אומרת לעצמי לא לחזור, כי בטח שוב אני "ירחף". אולי זה גם מעצלות, אולי לא.
משקרה שני - קטע שאני זוכרת ש"אמרתי, אבל אני רוצה לחזור לכוון בו יותר, ואומרת לעצמי שזה מלמול שקושי נשמע כמו מילים, ואין בעיה לחזור, אפילו אם שם השם, כי אני לא אומרת אותו כמו שצריך...
האם נכון לעשות כך?
אני בעצם משתמשת במגבלות איך שנח לי, אבל יש בטענות האלה אמת.
רק אציין שכל זה מפגיעה מוחית בשנים האחרונות, כלומר אני יודעת איך זה להתפלל "נורמלי" אם כל החיובים.
עכשיו זה נשמע הרבה יותר קשה אבל גם הרבה פחות מחייב... זה פתח לכל ה"משחקים" האלה בהלכות שאני יודעת טוב.
תשובה
בס"ד
שלום רב,
בעניין: 'לא זוכרת אם אמרתי' - ההלכה קובעת מה לעשות בכל תפילה ובכל מקרה. עליך לפעול לפי ההלכה. לדוגמה אם אינך זוכרת אם אמרת 'יעלה ויבוא' בתפילת שחרית, עליך לחזור ולהתפלל. אם אינך זוכרת אם אמרת 'מוריד הטל' בתקופת הקיץ. כאן ההלכה מחלקת בין התקופה בחודש הראשון אחרי פסח שאז עליך לחזור, ובין התקופה שאחרי ט"ו אייר - מכאן ואילך אינך חוזרת.
בעניין: 'לחזור כדי לכוון יותר' - עדיף לא לחזור, מפני שקשה לנו להיות בטוחים שבפעם השנייה באמת נכוון יותר.
בסיכום לשתי השאלות: ממליץ לך לא להתלבט על כל פרט. תכניסי עצמך למסגרת תפילה מסודרת ואחידה בכל יום: ברכות השחר, ברכות התורה, קריאת שמע (פרשה ראשונה) ותפילת שמונה עשרה.
בתפילת עמידה, תשתדלי לכוון בברכה הראשונה = 'מגן אברהם'.
את התפילה הזאת תתפללי כמו שהיא, בלי לבחון את עצמך ובלי לבלבל את עצמך, בלי חזרות ובלי התלבטויות מיותרות.
אם שכחת לומר 'יעלה ויבוא' או 'מוריד הטל' וכד' תסתכלי מה כתוב בסידור (ברוב הסידורים מצטטים את ההלכה) או בספרי הלכה, תפעלי בדיוק לפי ההנחיה שנוגעת למקרה שלך.
חשוב שהתפילה תהיה עבורך אירוע חיובי ובריא, לא אירוע קשה, מסובך ומתיש, אלא התחלה שמחה של היום.
דברי תורה לפרשת השבוע
החלק הכי טוב בשולחן השבת שלכם: רעיונות קצרים, עמוקים ונגישים על פרשת השבוע היישר לתיבת המייל שלכם