תפילה ועבודה בשלב

בס"ד

שלום רב,

על התפילה נכתבו ספרים... אני מרכז ומתמצת כאן עקרי דברים.

אני מתייחס למרכיב המרכזי - תפילת עמידה שנקראת בחז"ל: 'תפילה'

באופן הטבעי והראשוני התפילה היא בקשה. כל מה שאת רוצה, את מבקשת ממי שיכול להעניק לך זאת.

יש רק הסתייגות אחת, שאפשר להסביר אותה על פי סיפורים מוכרים בנושא משאלות, כמו 'שלש משאלות' (https://kids.gov.il/stories/wishes/theStory.html) או 'הדייג ודג הזהב' (https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%94%D7%93%D7%99%D7%99%D7%92_%D7%95%D7%93%D7%92_%D7%94%D7%96%D7%94%D7%91) התפילה מחנכת את האדם לבקש דברים שראוי להפנות אותם לאלוקים ולא סיפוק צרכים קטנוניים או דברים שמזיקים לאחרים.

חז"ל ניסחו את התפילה כדי להדריך את הרצון של האדם. להביא אותו לראות מה חשוב באמת ומה ראוי לו לרצות בכל מאודו. עקרון בסיסי בתפילה הוא לצאת מה-'בועה' הפרטית ולחשוב על כולם. אין בתפילה שום בקשה פרטית. מלבד צרכי הפרט (שנזכרים בלשון רבים): גאולה - רפואה - פרנסה... התפילה מכוונת לדאוג לצרכי הכלל: השבת המשפט - דין צדק - בניין ירושלים - חזרת העבודה לבית המקדש...

לשאלות הנקודתיות:

על דברים מובנים מאליהם צריך לומר: 'תודה'. ברכת מודים מתמקדת בהודיה על כל חסדי ד' - גם ברכת המזון מבטאת הודיה רבה על טוב ד'.

בקשת אינטליגנציה נכללת בברכת: 'אתה חונן לאדם דעת'.

אפשר וצריך להתפלל על דברים שקשה להשיג בתנאי שאת רוצה אותם כדי להוסיף טוב ולא רק לספק צרכים אגוצנטריים שלך.