שאלה
שלום הרב,
שמעתי דרשה של הרב מאיר אליהו על לימוד התורה, כמה אדם צריך ללמוד תורה ביום, כמה לעסוק בתורה.
ונמצאתי בשאלה: האם כל הזמן אני צריך ללמוד תורה? אני רוצה לציין שאני נהנה מאור ללמוד תורה וזה מהנה נותן אור לנשמה ומחייה וכיף לי מאוד ללמוד תורה.
יש לי כמה שאלות ואשמח אם תוכל לענות עליהן.
אני למשל לומד בישיבה תיכונית ולומד בשעות הבוקר תורה( וגם משנה גמרא ועוד), אני רוצה לשאול האם למשל כשבהמשך היום יש לי שיעור אנגלית או ספרות, מתמטיקה וכדו' האם זה נחשב ביטול תורה כמובן שהייתי שמח ללמוד תורה, אבל קשה לעסוק בכל רגע ורגע בתורה, האם זה בסדר למשל שאני לומד אנגלית במקום תורה, האם מותר לי להשקיע מזמני גם באנגלית מתמטיקה למשל וכדו', או שאני צריך כל היום ללמוד תורה לעשות רק את המוטל עלי מהלימודים ולא מעבר לזה( למשל ללמוד גם אחרי בית הספר מעט אנגלית), האם מותר לי בכלל לצאת בהפסקה ליהנות ולשחק עם חברים(למשל לשחק כדורגל או לדבר עם חברים דברי חולין) אני שמח מאוד ונהנה מאוד וזה תענוג ללמוד תורה, עם זאת, קשה כל כל היום ללמוד תורה.
אשמח אם תברר לי את עניין הלימוד ומתי צריך ללמוד, האם אני יכול לדבר דברי חולין לשחק עם חברים ועוד להתאוורר מעט(קראתי כמה תשובות קודם לכן ובאחת מהן סופר שאף בישיבת וולוזין בשבת יצאו להתאוורר האם אני בכלל יכול ללמוד מקצועות קודש( ידוע לי שמעיקר הדין מספיק ללמוד פעמיים "בשכבך ובקומך" או מצד שני והגית בו יומם וליל והאם אני צריך לעבור לישיבה חרדית שמלמדים בה רק תורה? ומקצועות קודש? ואם כך גם נובעת השאלה אם אני לומד גמרא נמצא שבאותו רגע איני לומד תורה מה לעשות. אשמח לתשובה שתיישב את דעתי.
נ.ב סליחה על האריכות רציתי להסביר את עצמי טוב ויש לציין שאני אוהב ונהנה מאוד ללמוד תורה.
מה לעשות
תשובה
בס"ד
שלום רב,
הרב אליעזר מלמד עורך הבחנה בין אדם שמתאים להיות תלמיד חכם, ובין רוב בני האדם שעוסקים ביישובו של עולם. כאשר אתה לומד בישיבה תיכונית אתה פוסע במסלול הכשרה ליישוב העולם. לכן הדברים הללו נוגעים אליך.
להלן דברי הרב מלמד על אדם מבוגר שעוסק ביישוב העולם - זו גם ההדרכה למי שכמוך, שמכין עצמו לדרך זו.
"כמה שעות צריך אדם מבוגר להקדיש ללימוד תורה בימות החול?
לכאורה ישנן הדרכות שונות וסותרות בדברי חז”ל, מצד אחד ישנן הדרכות הקובעות שעיקר היום צריך להיות מופנה ללימוד, כמו שאמרו: “עשה תורתך קבע ומלאכתך עראי”. וכן אמר רבי ישמעאל שיש לעשות את התורה קבע, דהיינו ללמוד רוב היום, ורק מעט מן היום לעסוק בעבודה ופרנסה (ברכות לה, ב).
מצד שני מצינו בדברי חז”ל מקורות רבים, מהם נראה בעליל שרוב היום מוקדש לעבודה. למשל במסכת ברכות (ד, ב) מתוארים חייו של יהודי שבא מן השדה בערב, ואז הוא לומד זמן מה.
ההסבר לכך הוא, שמי שמתאים להיות תלמיד חכם, הן מצד כשרונו והן מצד אופיו ורצונו, מוטלת עליו אחריות לעשות את תורתו קבע ומלאכתו ארעי. אולם מי שמוצא את עצמו מתאים יותר לעסוק ביישובו של עולם, מוטב שיקדיש יותר זמן לעבודה, ויוכל לעבוד רוב יומו ולהתפרנס בכבוד. ויקפיד לקבוע עיתים לתורה, כדי שיחזור תמיד על יסודות התורה שלמד, ואף ירחיב ויעמיק מעט בתורה (אורות התורה ט, ו, עפ”י תוספות ישנים יומא פה, ב). ואדם כזה, אם היה טרוד מאוד ביום אחד, ישתדל ללמוד לכל הפחות פרק אחד בבוקר ופרק אחד בערב. ואם גם לזה אין לו זמן, יצא ידי חובתו בשעת הדחק בקריאת שמע שחרית וערבית (מנחות צט, ב, רמ”א וש”ך יו”ד רמו, א). ואדרבה, אדם כזה ראוי שירוויח הרבה, כדי שיוכל לפרנס עניים ולהחזיק לומדי תורה (שו”ע הרב הל’ ת”ת פ”ג ה”ד).
אלא שגם מי שמוצא עצמו מתאים מצד כשרונותיו לאחד מתחומי העבודה השונים, צריך להקפיד על שני עקרונות. הראשון לחזור על תלמודו כדי שלא לשכוח את יסודות התורה. השני, שלא יבטל את זמנו לריק בבילויים מרובים מידי. שכל זמן שהוא עובד ועוסק בישובו של עולם אין זה ביטול תורה, אבל אם הוא מאבד את זמנו לבטלה מעבר למה שהוא צריך לנוח ולהינפש, הרי הוא עובר על איסור ביטול תורה. וכפי שאמרו חכמים (יומא יט, ב): “וְדִבַּרְתָּ בָּם – בם ולא בדברים אחרים”.
עוד חשוב להזכיר, שכתבו הפוסקים שמי שיכול להקדיש רק שעות ספורות ביום ללימוד, לא ילמד בהן גמרא בלבד, אלא העיקר שילמד בהן הלכה בטעמיה ובמקורותיה, וכן רעיונות מחשבתיים שיסודם במדרשי חז”ל (דרישה, ש”ך, ט”ז על יו”ד רמו, ושו”ע הרב הל’ ת”ת פ”ב ה”ט).
דברי תורה לפרשת השבוע
החלק הכי טוב בשולחן השבת שלכם: רעיונות קצרים, עמוקים ונגישים על פרשת השבוע היישר לתיבת המייל שלכם