שמירת נגיעה

בס"ד

שלום רב,

לפני שנכנס לשאלה הדתית. את מתארת חברות לא בריאה!

לא ייתכן שהחברות שלכם תתבסס על כניעה שלך לחבר שלך. ריצוי ושעבוד פוגע בחברות האמתית.

סיפרת כאן שאת נכנעת לצרכים שלו ומרצה אותו בנימוק: "כי זה ממש יפגע בו אם אגיד לו להפסיק".

באותה מידה את כותבת בפירוש, פעמיים: "לא הרגשתי בנוח" כלומר את נפגעת בעצמך כדי לא לפגוע בו.

לא מדובר על דברים קטנים. את מעניקה לו הנאה מהגוף שלך(!) למרות זה לא נוח לך.

המחשבה שלך שאסור לך לפגוע בו, בשעה שבאמת הוא פוגע בך, היא מאוד לא בריאה ולא נכונה. "מה ששנוא עליך לא תעשה לחברך" - צריך להיות עיקרון שילמד אותו לא לפגוע בך. אסור לו לגרום לך להרגיש לא נוח.

את מרגילה את שניכם שהגוף שלך מותר לו, כדי שלא תפגעי בו.

את לא מסוגלת לומר 'לא', כלומר, את לא מסוגלת לשמור על גופך לעצמך. היכן זה יעצר?

חברות ואהבה בנויים על כנות והדדיות. מדברים על מה שמטריד, מכבדים אחד את השני ורגישים אחד כלפי השני.

כאשר אחד מוותר לשני מתוך חשש, ומבלי לספר בכלל שזה ויתור, האהבה נפגעת.

ההתמודדות עם המצב הזה מחייבת אותך להתמלא כוח. להאמין בעצמך. לשם כך את צריכה תמיכה מאנשים קרובים אליך: אמא, אחות גדולה, מחנכת, יועצת, מישהי שתעזור לך להתחזק ולהרגיש בטוחה בעצמך.

מכאן תנהלי שיחה אמתית עם החבר שלך. תסבירי לו שאהבה מחייבת רגישות וכבוד הדדי.

את מספרת שהוא אמר לך: "אם אני רוצה שהוא יפסיק שאגיד לו" באותה מידה את מציינת ש - "זה ממש יפגע בו אם אגיד לו".

את צריכה את הכוח לבטא את האמת שלך באופן הכי מדויק ולציין שאת מצפה שמתוך האהבה שלו כלפיך הוא יקבל אותך כמו שאת, בלי נגיעות ובלי נשיקות. אם הוא יסכים, סימן שהוא באמת אוהב אותך. אם הוא יאמר שיש לו קושי גדול אבל הוא מוותר לך - תגידי לו שאת מבינה מאוד ומעריכה מאוד שהוא מוכן לשאת קושי לטובת האהבה שלכם. אבל קושי שלו לא מצדיק שאת תוותרי במשהו על האמת שלך.

אם הוא לא יסכים לוותר - כנראה שאין כאן אהבה גדולה. הוא חושב על עצמו יותר ממה שהוא חושב עליך.