שאלה
שלום הרב,
בחרתי לקבל על עצמי עד לא מזמן שמירת נגיעה. אין לי כל כך ידע בעניין אבל אני נוטה להאמין בחשיבותה. בנוסף, לא אשקר שאולי זה מהפחד שלי לחטוא.
אני כמה שנים מתחזקת בתשובה, לא מגדירה את עצמי דתייה (וחיצונית לא נראית דתייה) אני לאחרונה מאוד מבולבלת עם עצמי ומרגישה שאולי זה כבד עלי לקבל על עצמי את זה.
לעיתים שהייתי מספרת זאת לאנשים הם היו אומרים שאני לא בדרגה הזאת לקבל על עצמי את זה, שאני לא מספיק דתייה ואין לי למה בכלל.
ומכאן שאלתי- האם לקבל על עצמי דבר כזה על אף שאיני דתייה? צריך "דרגה" מסוימת לזה?
ודבר שני, אני מרגישה שאני קצת יותר מקבלת על עצמי את זה מהפחד לחטוא ולהיענש. זאת סיבה מספיק טובה לקבל על עצמי את זה ? קשה לי כבר להכיל את הפחד הזה.
אשמח לעזרתך,
שבוע טוב ומבורך
אהבתם? עוד תכנים בלעדיים באפליקציה של כיפה. הורידו עכשיו
תשובה
שלום וברכה
האם אני יכול להציע בפנייך דרך אחרת ?
לעשות דברים הרבה יותר פשוטים.
את מתחזקת. זו הגדרה מצוינת למצב רוחני. להתקדם כל הזמן. להיות בעולם התיקון. להתחזק. יותר טוב מכל הגדרה אחרת: דתי, חרדי, חוזר בתשובה וכדו'.
ואת מנסה לחיות כמו שצריך. ההלכה מדריכה אותנו לשמור את הנגיעה לנישואין. לא לקיים אותה מחוץ לנישואין. זה לא קשור לדרגה. זה קשור למה שנכון לעשות, וכחלק מההתחזקות את עושה את מה שנכון לעשות.
וכשאת מרגישה שאת רצה מהר מידי ומקבלת יותר מידי (לא בגלל שאומרים לך, אלא בגלל שזה מה שאת חשה מבפנים), להאט טיפה את הקצב, אבל לא לעצור, אלא להמשיך להתחזק בקצב שלך.
בלי להסתבך בשאלות "ראוי" או "האם כבר מתאים".
האם את יכולה ללכת בדרך זו ?
כל טוב