שאלה
שלום הרב.
אנחנו שבט מעורב, אני שומרת נגיעה ויש לי ילד בשבט שלא שומר נגיעה,אתמול הוא שאל אותי למה אני שומרת נגיעה ולמה בכללי האיסור הזה חל,אז הסברתי לו שהאיסור נובע המתורה וכו' והוא לא הסתפק בתשובתי אשמח שתענה לי על שאלה זו.
בכבוד רב,
טליה
תשובה
בס"ד
שלום וברכה
ההלכה היהודית שומרת גדרים וגבולות מאד. ברור שאם מתחילים בנגיעה קלה (אין לכך הגדרה) הדברים יכולים להמשך. אבל חז"ל קבעו שכל נגיעה של חיבה לפי חלק מהראשונים אסור מדין תורה, דהיינו אם אדם נגע במקרה באשה אין כאן איסור שהרי לא התכוון לכך כלל ובמקרה קרה. אבל אם מתכוונים לתת יד לבת הרי זה איסור לפי חלק מהפוסקים מדאורייתא ולפי חלקם רק מדרבנן. גם על נגיעה מקרית חז"ל מאד לא שמחו ורצו למנוע מכיוון שזה מוביל אח"כ להרהורים של הבן ושל הבת, זה על זו. על כן אשרייך שהחוש הטבעי היהודי שמפעם בך הביא אותך להכרה (עוד לפני הכרת ההלכה) שיש להמנע מכל מגע גופני. אי"ה עוד מספר שנים תנשאי ואז כל אשה מותרת לאישה, וכך מוקמת משפחה טובה וישרה.
בברכת התורה והארץ
יהודה הלוי עמיחי
מכון התורה והארץ