שאלה
בס"ד
שלום וברכה, אני בת שירות לאומי שנה ראשונה באולפנא (שלא בדיוק אולפנא בצביונה הדתי בלשון המעטה) בתור מדריכת של"ח. אני עובדת עם מורה זכר וחניכות. השנה התחילה והמשיכה לא כשנה נורמטיבית, זוהי 'שנת קורונה' בה אין טיולים וגם אין בי"ס, על כן אני עובדת מהבית ומייצרת לעצמי עבודה. שאינה משמעותית והזמן רק הולך וחולף (וכל דקה היא יקרה!). אני מוצאת עצמי מתמודדת עם ניסיונות גזל ולאחרונה גם כן הזדחלה למוחי המחשבה על לעזוב ולהתמקד בעבודת השם כדוגמת מדרשה וכו'. יש לציין שגם דמי הכיס החודשיים אינם מספיקים לי למצוות כגון לבוש יותר צנוע, מזוזות לבית וספרי קודש ללמידה.
איני יודעת מה לעשות, אני חושבת לעזוב ולעבוד ולחסוך לחתונה ובשעות הערב בלי נדר ללכת למדרשה הקרובה לביתי בכל יום, ואני מוצאת שהשירות לא רק שאינו מקדם אותי, אלא גם מעכב אותי ועוצר את עבודת השם שאני מנסה לעבוד עליה.. מאידך, אני חוששת לעזוב כיוון שהחניכות הן נערות בסיכון ואולי אני יכולה לעשות שם איזהו חסד ולעזור במה שאוכל, אבל בכל מחיר..?
תודה רבה מראש.
תשובה
שלום וברכה
היועצת הטובה ביותר שיכולה לעזור לך יותר מכל אדם אחר היא...את בעצמך.
אין מי שמכיר אותך טוב יותר; אין מי שיכולה להבין את ההתלבטות שאת עומדת בפניה טוב יותר.
אין מי שמתאימה יותר מכל אחת אחרת להדריך אותך – מאשר את עצמך.
אנסה לסמן את סימני הדרך, ואי״ה כשתלכי בהן – תבחרי את המתאים לך:
א. שרות לאומי נועד כדי לשרת הלאום. בדרך כדאי מאוד גם להתקדם מבחינה רוחנית, להפיק מהשנה הזו את המרב וכדו׳, אולם צריך לזכור את המטרה המרכזית ולשם מה הוא נועד.
ב. כשאנו מתמסרים לכלל ישראל – יש לזה לעתים גם מחיר בעלייה הרוחנית האישית שלנו.
ג. אולפנה שאין בה צביון דתי מיטבי – היא משימה. לא כישלון. דווקא שם אולי צריך אותך יותר מכל. נערות בסיכון – על אחת כמה וכמה
ד. אין טעם לעבודה לא משמעותית.
ה. לפני שעוזבים עבודה לא משמעותית – צריך קודם כל לבדוק האם אפשר להפוך אותה למשמעותית. אם זה אפשרי – זה מה שצריך לעשות. אם לא – לעזוב.
נראה לי כי אם תלכי לאור הנקודות האלה תוכלי לייעץ לעצמך טוב יותר מה לעשות, ובדרך הזו אכן לקיים את ״בכל דרכיך דעהו״.
הלוא כן ?
כל טוב ובהצלחה גדולה