שאלה
שלום כבוד הרב! כבר המון שנים אני מתלבטת בשאלת השם שלי. לאורך כל שנות ילדותי ועד היום לא אהבתי את השם שלי, הייתי מתביישת בו ומרגישה שהוא לא נכון לי. חייבת לציין שאין לי הסבר ברור מדוע לא טוב לי עם השם. אבל כל השנים האלה לא רציתי בו. את השם נתן לי אבי לאחר התייעצות עם אימי, בעוד היא רצתה את השם .... ולבסוף הוחלט על ..... אני כן חשה תקיעות כל חיי בנושא הבטחון העצמי, הביטוי העצמי, חשה בודדה על אף שבפועל זה לא ככה. אני מתלבטת בזמן אחרון ביני לבין עצמי אולי ....היה צריך להיות השם שלי מלכתחילה ועל כן התקינות....אשמח ממש לכל תובנה, עזרה או הפניה שתוכל לעזור ולשחרר אותי מהחסמים (ניסיתי המון טיפולים פרטיים לטפל בכל הנושאים לעיל...)בתודה מראש ובברכה.
תשובה
שלום וברכה
ראשית, אני מצטרף לברכות, לאיחולים ולתפילות, שייפתחו בפנייך שערים מיטיבים עמך ועם הבריות.
שמו של אדם יקר לו וחשוב לו. אולם הקביעה כי יש שם "מתאים", וכי גורלו של אדם נקבע בשל שמו היא הערכה שאינה מיטיבה עם החיים. הרמב"ם ניסח זאת בצורה היפה ביותר, וקבע כי עיקר גדול הוא בתורה לראות בבחירה החופשית של האדם את הדבר המכריע ביותר את חייו. על כן, לא טוב לתת משקל משמעותי לשם שנבחר עבורך, וטוב הרבה יותר לחתור לדרכים פנימיות ועמוקות לפתוח חסמים שונים.
כמובן, שאם את לא מצליחה להשתחרר מהתחושה הזו, ואת מעריכה כי זה ממש חיוני לך - מותר לשנות את שמך למה שאת רואה בו את המענה. כל זה, בזהירות גדולה שלא לתלות בשינוי הזה יותר ממה שיש בו.
כל טוב ושמחת חיים