שאלה
שלום כבוד הרב!
אני מאוד נהנה ללמוד מהתלמוד הירושלמי ומתחבר לדברים הכתובים בו.
אני בן עדות המזרח. בתלמוד הירושלמי נאמר כי יש להגיד בכל יום "צור ישראל וגואלו". וכך נראה כי חתמו בעבר בנוסחים קדומים.
האשכנזים שילבו בתפילתם את הפסוקים "צור ישראל קומה בעזרת ישראל ופדה כנאומך יהודה וישראל" "גאלנו ה' צבאות שמו קדוש ישראל" ובכך לדעתי הם מקיימים את הנאמר בתלמוד מכיוון שהמילה הראשונה והשניה בתוספת "גאלנו" מקיימות את הנאמר.
שאלותיי:
1. האם בתור בן עדות המזרח אני יכול להוסיף גם כן את הפסוק הזה, ובכך לצאת ידי חובה גם ע"פ התלמוד הירושלמי אותו אני אוהב?
2. האם כדי להגיד כמו נוסח ספרד "ונאמר גאלנו ה' צבאות......" או שיש להחסיר את "ונאמר" כמו בנוסח אשכנז?
3. במערבית של חג השבועות בנוסח האשכנזים, הם אומרים לפני חתימה ברכת "גאולה" את המשפט "מלך צור ישראל וגואלו קיים לדור דורים". האם ניתן להגיד את המשפט הזה קבוע בתפילת הערבית בברכת גאולה, לפני החתימה?
4. יש את נוסח "ותערב" ומה שמיוחד בו זו ההכלה של החתימה הקדומה "שאותך לבדך ביראה נעבוד". האם מותר לי לקרוא את נוסח "ותערב" בתור יחיד בזמן תפילת העמידה?
5. האם מותר לי לקרוא את נוסח "ותערב" בתור יחיד לאחר תפילת העמידה, כולל חתימתה?
6. האשכנזים חותמים בימים טובים במערביות "ברוך אתה יי מלך צור ישראל וגואלו". האם בתור אחד שמתחבר לתלמוד הירושלמי, מותר לי לנהוג כן? ובכך להביא זכר לתפילה הקדומה.
7. על פי הנאמר בתוספתא ובתלמוד הירושלמי, במידה ואני מאחד את ברכת 'ירושלים' לברכת 'מצמיח קרן ישועה\דוד', האם יצאתי ידי חובה? במידה וכן, האם יש לחתום "בונה ירושלים" כפי הנאמר בתוספתא, או שמא "אלהי דוד בונה ירושלים"?
תודה רבה!
אהבתם? עוד תכנים בלעדיים באפליקציה של כיפה. הורידו עכשיו
תשובה
לשואל שלום,
התשובה לכל השאלות היא שאנחנו לא משנים את הנוסח לפי הירושלמי.
כיוון שאתה איש ספר, עיין נא בספר יד מלאכי חלק ב כללי שני התלמודים.
אנחנו פוסקים כמו הבבלי, ויש לכך כמה סיבות, אמנה את חלקן:
א. הבבלי הם 'בתראי' כלומר חיו אחרי תקופת התלמוד הירושלמי והכירו אותו.
ב. הבבלי התקבל בקרב גדולי ישראל בדורות לאחר מכן.
ג. ספר החינוך מביא שהבבלי יותר מפורט ומבואר מאשר הירושלמים.
אם אתה רוצה להעמיק בנושא אני ממליץ מאוד על הספר "אמרי במערבא" של הגאון הרב אחיקם קשת שליט"א
ברכה והצלחה וכל מילי דמיטב.