שילוב התלמוד הירושלמי בתפילה

שאלה

שלום כבוד הרב!

אני מאוד נהנה ללמוד מהתלמוד הירושלמי ומתחבר לדברים הכתובים בו.

אני בן עדות המזרח. בתלמוד הירושלמי נאמר כי יש להגיד בכל יום "צור ישראל וגואלו". וכך נראה כי חתמו בעבר בנוסחים קדומים.

האשכנזים שילבו בתפילתם את הפסוקים "צור ישראל קומה בעזרת ישראל ופדה כנאומך יהודה וישראל" "גאלנו ה' צבאות שמו קדוש ישראל" ובכך לדעתי הם מקיימים את הנאמר בתלמוד מכיוון שהמילה הראשונה והשניה בתוספת "גאלנו" מקיימות את הנאמר.

שאלותיי:

1. האם בתור בן עדות המזרח אני יכול להוסיף גם כן את הפסוק הזה, ובכך לצאת ידי חובה גם ע"פ התלמוד הירושלמי אותו אני אוהב?

2. האם כדי להגיד כמו נוסח ספרד "ונאמר גאלנו ה' צבאות......" או שיש להחסיר את "ונאמר" כמו בנוסח אשכנז?

3. במערבית של חג השבועות בנוסח האשכנזים, הם אומרים לפני חתימה ברכת "גאולה" את המשפט "מלך צור ישראל וגואלו קיים לדור דורים". האם ניתן להגיד את המשפט הזה קבוע בתפילת הערבית בברכת גאולה, לפני החתימה?

4. יש את נוסח "ותערב" ומה שמיוחד בו זו ההכלה של החתימה הקדומה "שאותך לבדך ביראה נעבוד". האם מותר לי לקרוא את נוסח "ותערב" בתור יחיד בזמן תפילת העמידה?

5. האם מותר לי לקרוא את נוסח "ותערב" בתור יחיד לאחר תפילת העמידה, כולל חתימתה?

6. האשכנזים חותמים בימים טובים במערביות "ברוך אתה יי מלך צור ישראל וגואלו". האם בתור אחד שמתחבר לתלמוד הירושלמי, מותר לי לנהוג כן? ובכך להביא זכר לתפילה הקדומה.

7. על פי הנאמר בתוספתא ובתלמוד הירושלמי, במידה ואני מאחד את ברכת 'ירושלים' לברכת 'מצמיח קרן ישועה\דוד', האם יצאתי ידי חובה? במידה וכן, האם יש לחתום "בונה ירושלים" כפי הנאמר בתוספתא, או שמא "אלהי דוד בונה ירושלים"?

תודה רבה!

תשובה