שאלה
שלום כבוד הרב,
השאלה שלי קשורה לנושא של הרגשה של פילוג וריחוק בין בני משפחה-אחים במסגרת החג.
אחיו של בעלי ומשפחתו הם דתיים, ובעלי ואני בשנים האחרונות חזרנו בתשובה אם כי לא הגענו לדרגת דתיות בו אח של בעלי ומשפחתו נמצאת, . בנוסף ישנן עוד שתי אחיות שהן חילוניות כולל ההורים. במפגש פסח כל שנה או במפגש בשבת -אחיו ומשפחתו יושבים מרוחקים בשולחן -למשל בסדר פסח וגם לאחר קריאת ההגדה וסיום כל הברכות כנדרש במהשך הערב הם נשארים באותו מקום ואינם מעונינים להתקרב או לדבר עם אף אחד מאיתנו-וזה יכול להימשך ככה כמה שעות , בסוף הערב הם הולכים ואנו מרגישים מושפלים לא נחשבים בזויים (יש לציין שהם יושבים בראש השולחן ומקבלים אותם כשהם מגיעים בסבר פנים מלכותי יותר מאשר את האחרים), לא שואלים לשלומינו ושלום ילדינו כאשר אנו מתענינים בילדיהם. השאלה שלנו האם זו דרך התורה-לתת לנו להרגיש בעלי ערך פחות שאיננו ראויים שישבו לידינו או ישאלו לשלומינו????עצוב
תשובה
בס"ד
שלום וברכה
עצוב לשמוע את הסיפור שאת כותבת. וכבר אמרו חכמים ביבנה "אני בריה וחברי בריה, אלא שאני מלאכתי בשדה והוא בעיר. צריך לדעת שכולנו בניו של הקב"ה וכל ארבעת הבנים הם בנים של הקב"ה, כולם חביבים וכלם נחמדים, כולם בני מלכים. שמירת מצוות ואי שמירת מצוות זה שייך לקב"ה שהוא מחליט על שכר מצוה ושכר עבירה, ואין מי שיודע חשבונות של א-ל דעות.
יתכן שיש להם עוד נימוקים כגון שהם רוצים לספר לילדים יותר בהגדה של פסח ובכך זה מפריע להם, על כן צריך לנסות ללמוד זכות על כל יהודי, וגם על מי שנראה שעושה שלא כשורה, צריך להפך בזכותו. כך שלא כדאי לכעוס על דברים אלו.
הדרך הנכונה היא שתהיה שיחה בינכם ולא שתיקה והתעלמות, כיוון ששתיקה והתעלמות לא מביאים בד"כ לתוצאות חיוביות. אדרבא שיחה בנחת במקום "נייטרלי" יכולים להביא ברכה.
מועדים לשמחה
יהודה הלוי עמיחי
מכון התורה והארץ