שאלה
שלום לרב,
שתי שאלות בנושאים שונים אך באותו עניין,
1) אני הבנתי שאחת הסיבות העיקריות לחיוב בשחיטה, הוא כי בשחיטה היהודית לא נגרם סבל לבעל החיים,
אם כן למה אצל דגים אין חובת שחיטה?
הרי הדג נראה מאוד סובל מעצם הוצאתו מהמים, כל שכן, פרפורי הגסיסה שלו מרגע שננעץ בו חפץ החד שעל מנת להורגו.
2) מדוע תבשיל שהכנתו גרמה לחילול שבת אינו כשר מחד,
מאידך בשר, עוף ושאר מוצרים המגיעים מבע"ח (חלב, ביצים וכו') שתנאי גידולם המחפירים הם עבירה על צער בעלי חיים כן כשרים?
כולנו יודעים איך כיום, בתעשייה הבשר העצומה הזו שהתפתחה,
באיזה סבל רב נמצאים בעלי החיים עד לרגע שחיטתם.
יתרה מזאת, בעקבות השחיטה ההמונית והמעבר לטכנולוגיה,
אין שום אפשרות באמת להקפיד על כל פרט ופרט שבאמת הוא נשחט כהלכה, ואם אתה סובר ההפך ממני,
אני מזמין אתכם לביקור מאחת המשחטות, ומבחינתי הכי כשרות בארץ
כיצד זה הגיוני?
תודה רבה,
תשובה
בס"ד
שלום וברכה
צער בעלי חיים הוא לרוב הפוסקים מדאוריתא, וחומרתו גדולה, אבל הגדרת הצער איננה לפי בני אדם אלא לפי מה שההלכה הגדירה והוא לפי דעת אל עליון שיודע דעת כל בעל חיים ותפקידו בעולם, אנשים אינם יודעים דעת בעלי חיים ולא תפקידם בעולם אין להם ידיעה כלל בהגדרת צער בעלי חיים. לכן כאשר התורה אומרת שדגים נאספים ונאכלים א"כ התורה אמרה שאין שחיטה לבעלי חיים, וכנראה שאינם צריכים את השחיטה, או מכיוון שאין להם דעת כאב כלל או סיבות אחרות, בכו"א מי שציוה על צער בעלי חיים אמר שבדגים אין חיוב שחיטה, ואין דעת האדם קובעת בשאלה זו, כיוון שהאדם לא מבין כלל מהו צעב"ח, ויתכן שזה קשור לדברים אחרים של בריאת העולם, על כן אין אנו מחדשים צער בעלי חיים יותר ממה שבורא בעלי חיים מצווה אותנו. אם יש אנשים שהם יודעים יותר טוב מבורא בעלי החיים את צערם, הרי שהדבר הזה מביא לידי שחיתות מוסרית, כפי שראינו בדורות הקודמים לנו.
לפי הסבר זה אין אנו יודעים כלל מה מרגישה הבהמה בשעת השחיטה, אנשים שרואים לעיניים בלבד רואים את צער השחיטה, אבל אם מסתכלים לעומק אנו רואים שכבר אליהו אמר "לך כי לכך נוצרת". גם מעשה רבי ופרתו שהוא נענש היה מסיבה אחרת (עיין משנה הלכות ח"ד סי' רלט). דהיינו כל בריאה רוצה להשלים את עצמה, והפרה כשנוצרה היא באה לעולם וידעה שתשחט או תמות, והיא מוכנה למסור את הנפש, כשם שיש צרעות שמתות בשעת האבקה של פירות, כן הבהמות נוצרו בדרך זו ומוכנות למות בשחיטה שבורא עולם יוצרם תיקן, ואדרבא כל מי שגורם למיתה אחרת, אפילו שיש אולי תאוריות או סברות שהן קלות יותר, יודע שלבהמה באמת זה קשה יותר, כיוון שהיא רוצה להשחט על דעת צווי בורא עולם. על כן אין לנו אלא את צווי הבורא.
מכיוון שאין לנו דעת כיצד ומה הוא צער בע"ח, אסור לנו לגרום להם צער מהתורה, אבל האיסור לגרום להם צער הוא שייך רק עם הידיעה הנלוות שיש דרוג בבריאה, דומם, צומח בעלי חיים, מדבר. ותפקיד הדומם לשרת את הצומח ואת הבע"ח וכן הלאה, בע"ח הם חלק מתוך שרשרת היקום, וללא שרשרת זו אין סדר בעולם. אם מנסים לקדם את מעמד אחד על פני השני נוצר בלבול בעולם, וכל הבריאה היא בוקה ומבולקה. על כן יש איסור של תורה לצער בע"ח אבל כאשר לצער זה יש תועלת מסוימת מותר לצער, אבל בודאי שסתם אסור לצער. כשם שמותר לרכב על סוס ולדהור בו למרות שיתכן שיש לו צער מכך אבל זה תפקידו, וכן לחרוש בשור. אבל לחרוש בשור וחמור יחד אסור כיוון שזה מצער את החמור. על כן כל שלב צריך את הבדיקה שלו מה מותר ומה אסור. שאלה זו היא על המגדל, אבל לאוכל לא שמענו שדבר זה נאסר, כפי שהדין באיסור כלאים מהתורה שאם אדם הרכיב שני מינים הוא עובר על איסור אבל הפרי לא נאסר כלל, ואפשר לאכול אותו, כפי שאנו אוכלים אגסים למרות שברור כיום ש 95% מהאגסים הם נעשים באיסור הרכבה, שהוא איסור תורה, אבל אם התורה לא אסרה את התוצר אנחנו לא אוסרים. למרות שברור שאם הפרי היה נאסר לא היו עושים איסורי תורה של הרכבה. וכן אם הרכיבו סוס וחמור, הפרד לא נאסר בשימוש ועבודה, מכיוון שיש איסור אבל לא כל איסור הוא אוסר את התוצר, וכל מערכת החיים היא כזאת. אמנם יש מקומות שאוסרים גם את התוצר אבל זה נתון בידי חכמים שעושים תקנות מסוימות, ואנו אין לנו כוח היום לאסור מדעתנו איזה פרי או מאכל שנעשה באיסור, אלא א"כ חכמים כבר גזרו..
עוד יש להוסיף שאתה שואל על תנאי הגידול של בע"ח והנה כל מיני אירגונים מפרסמים שמותר וראוי לסרס כלבים וחתולי רחוב, ומי התיר לאדם הפשוט, לעשות פעולות בלתי הפיכות בבעלי החיים, פעולות שבודאי מכאיבות להן פוצעות אותן פצע בל ישונה, אם החקלאי הניח מספר רב של פרות אולי לא נוח לפרות אבל אח"כ הן יכולות לחיות ולהוליד עד שחיטתן, אבל המסרס בע"ח גורם למעשה בל יכופר, ובייחוד שיש אמצעים אחרים המואשרים במקומות שונים בעולם, אבל עולים כסף, ולכן מעדיפים לסרס בע"ח ולא לטפל בטיפולים אחרים. מכאן שצעב"ח הפך להיות איזה כלי שכל אחד עושה לפי הבנתו, אבל צריך לדעת שהבנתו היא הבנה חלקית בעולם, ואין לה מעמד בהסתכלות של בורא עולם.
בברכת התורה והארץ
יהודה הלוי עמיחי
מכון התורה והארץ
דברי תורה לפרשת השבוע
החלק הכי טוב בשולחן השבת שלכם: רעיונות קצרים, עמוקים ונגישים על פרשת השבוע היישר לתיבת המייל שלכם