שאלה
שלום רב
אני רוצה לספר קצת מאיפה השאלות האלה באות אז ככה , כול החיים שלי שמתי לה למאפיין מאוד בולט והוא שהכול אצלי על הדרך הקשה ביותר כאילו מישהו יוצא מיגדרו שם למעלה להקשות עליי אם זה מהילדות ועד ליום הזה החל מהלימודים והצבא וזוגיות והקשר עם ההורים עם חרדות שאני מתמודד איתם זה פשוט נראה שאני לא מוצא נחלה של שקט הכול עד לדברים הקטנים ביותר תמיד על הצד הקשה על הצד המתיש מן לא יוצלח כזה ולא כי אני לא משתדל אלא כי איכשהו נערמים קשיים בדרך היו לי חרדות מאוד קשות ותמיד אחריי תפילה ודמעות הייתי רואה ישועה אבל מהר מאוד החרדות היו חוזרות ושוב תפילה וישועה וכך מסכת של טלטלות ואני לא מוצא תשובה לשאלה למה פשוט לא נותנים לי להתקדם בטוב גם כשאני מנסה להתחזק ולעשות תשובה אמיתית איכשהו משהו אחר מגיע כמו סטירה לפנים והדבר גרם לי לאפילו שינאה כלפיי השמיים למה אתם מקשים עליי כל כך למה אחריי הדבש בא עוקץ שטורף את הקלפים ולא אני לא חושב שיש קנוניה נגדי בשמיים אבל מתעוררות בי שאלות של טוב ורע אומר גם שאני כן מאמין שיש בורא לעולם עם זה אין לי ספק
1. מי אמר שהשם טוב ? שמעתי הסברים שמי שמושלם הוא לא חסר ורוע זה חיסרון ... אבל אולי השם מעל הטוב והרע אולי הוא לא תופס את הסבל האנושי ? זה לא אומר שהוא רע אבל להגיד טוב מושלם?
2. למה זה תמיד ניראה שלהשם קל להעניש ולהרע על חטאים בעולם הזה אבל השכר לרוב הוא בעולם הבא? האים השם מתערב בבריאה בכוונה כדי לפגוע באדם מסויים? ואם כן מה עיניין הבחירה החופשית אם לפעמים יש חופש ולפעמים אין ..
אני מרגיש כבוי כלפיי השם ואפילו כועס אני מרגיש שהוא יכול לרסק אותי ברגע ואני הרי לא יכול לעשות לו כלום אז למה הוא ניתפל על מישהו כל כך קטן? מרגיש לי כמו מלך שמלקה את הנתינים שלו דורש מיסים ואז מצווה לאהוב אותו ואם לא אז עוד יותר סבל .. סוג של אבא מכה . ואת האמת יש ימים שאני לא מסוגל להגיד בבוקר מודה אני .. מודה על מה? שיקח ויגמור את הסיפור אבל למה להתאכזר למה להקשות למה להעיק למה ?
אני בא לשאול בכדי לקבל מסרים שאוכל להיאחז בהם דברים שיוכיחו לי שהוא לא רק הרע שאני חווה ושאולי יעזרו לי התחבר אליו ולהצית משהו שכבה ואולי איזה שהם הנהגות לחזרה בתשובה באיזה קצב וכו.. תודה וסליחה אם זה נישמע מאוד מפוזר
תשובה
שלום וברכה
לפני כל דבר אחר - יהי רצון שייפתחו בפניך שערי שמחה, ושיהיה לך את האומץ ואת היכולת להיכנס בשערים אלה לגן מאיר ומעצים.
א. איני חושב שיש צורך להיכנס לדיון בשאלה האם הקב״ה הוא ״טוב״ או לא. הדיון הוא עלינו - לא עליו. אנחנו נמצאים בעולם. אנחנו אכן פוגשים גם הרבה מאוד רע בחיים שלנו. ההלכה לא ציוותה עלינו לברך על הרעה ״הטוב והמיטיב״, אלא ״דיין האמת״, כלומר: קבלת דינו של הקב״ה והתייחסות ל״אמת״ שבדברים. אנחנו נפגשים עם הרע, מכירים את המציאות המרה שמופיעה לעתים, ואנחנו מבקשים את הדרך לפגוש את הקב״ה בתוך כל המציאות המורכבת הזו.
ב. אינני חושב שיהיה נכון לומר כי המציאות היא שהקב״ יותר מעניש ומרע. במישור הלאומי - מה שאירע כאן בשבעים השנים האחרונות אינו עומד במבחן הזה, וגם במישורים הפרטיים שלנו יש הרבה הארות. על כן, אנו מאמינים בריבונו של עולם הפועל באמת בעולם, לעתים הוא מופיע בדרך זו ולעתים הוא מופיע בדרך זו. הוא אלוהי האמת.
ג. האם אני רשאי לתת לך עצה ? את המצוקה שלך כלפי הקב״ה- לומר לקב״ה עצמו. בתפילה אישית, ביושר, בכנות, ולבקש ממנו כי יאיר את עינך ביחס אליך, ובמה מתחולל אצלך, בחיים אלך. זו התפילה היותר אמיתי והיותר פשוטה, ואולי דבריך יעלו ויבואו לפניו, והוא ישלח את ברכתו.
בדרך זו גם הצרות עצמן ייהפכו לחלק מבניין שבונה אותך, ובעזרת ה׳ תזכה בטוב.
כל טוב