שאלה
ב"ה
לכיפה
שלום כבוד הרב יובל שרלו
על הכתוב: וכן אמרו קצת מן המפרשים שהמלוה מעות לחבירו על מקום שפירותיו מצויין תדיר, כגון חצר ומרחץ וחנות, בלא ניכוי הרי זה רבית קצוצה
איך זה נחשב ריבית קצוצה ?
ספר החינוך מצוה שמג - שלא להלוות ברבית לישראל (מ)
ויקרא כ"ה, ל"ז
וכן אמרו קצת מן המפרשים שהמלוה מעות לחבירו על מקום שפירותיו מצויין תדיר, כגון חצר ומרחץ וחנות, בלא ניכוי הרי זה רבית קצוצה, ובניכוי הרי זה אבק רבית. אבל המלוה מעות בלא ניכוי על מקום שאין פירותיו מצויין תדיר, כגון שדה וכרם, שאין פירותיו מצויין כי פעמים בהם ההוצאה מרובה על השבח, הרי זה אבק רבית. ובניכוי הרי זה מותר. ומהם שאמרו שאפילו בשדה וכרם ובניכוי אסרוה חכמים זכרונם לברכה, ולא מצאו משכונא מותרת אלא משכנתא דסורא, שהיו כותבין במשלם שניא (שונה) אילין (אלו) תיפוק (תצא) ארעא (קרקע) דא (זאת) בלא כסף. והאמת, לפי הנראה מדברי הגמרא לרבותי ישמרם א-ל עם הפירושים הטובים, שכל משכונא בניכוי, בין בית דירה ומרחץ שפירותיהם מצויין, וכל שכן שדה וכרם, הכל בניכוי מותר, וכן נהגו בארצינו על פיהם. והחושש לדברי גאוני עולם שהחמירו בדבר, יתברך מן השמים.
תודה ממשה
תשובה
שלום וברכה
אני לא בטוח שהבנתי את השאלה.
מדובר כאן באדם שהלווה לחבירו, וקיבל תמורת זה נכס, שפירותיו מצויין תדיר (לאמור: הוא בטוח ירוויח), וההלוואה היא "בלא ניכוי", לאמור: הוא צפוי להרוויח יותר מאשר סכום ההלוואה, ולא מדובר בניכוי הרווח מסכום ההלוואה והשאר ללווה, אלא ברווח שכולו הולך למלווה.
האין זו ריבית קצוצה ?
כל טוב
דברי תורה לפרשת השבוע
החלק הכי טוב בשולחן השבת שלכם: רעיונות קצרים, עמוקים ונגישים על פרשת השבוע היישר לתיבת המייל שלכם