שאלה
שלום,
התורה מקדשים ריבוי והעמדת צאצאים רבים.
חשבתי על זה שאם יהיו יותר מדי אנשים בעולם, יהיו להם מעט משאבים וכך רובם יחיו בסבל. אבל אם יהיו פחות אנשים, הם יהנו מתנאים טובים יותר ויהיו להם יותר משאבי חיים.
אני מבין את הקידוש בחיים, אך אני לא מבין למה לא עושים את זה במידתיות.
והאם עדיף לקדש עשיית חיים חדשים או לדאוג לאנשים שחיים כעת?
תודה רבה ושבוע טוב.
תשובה
בס"ד
שלום וברכה
כל קושי מצמיח פתרון, אין שאלה שאין לה תשובה, אם מספר האנשים יגדל ימצאו פתרון למזון (כבר היום יש פתרון של בשר לא מן החי). לפני שנים טענו שלא יהיה מים לשתיה בארץ וב"ה מצאו פתרון מלבד מי גשמים. לפני שנים טענו שאין אפשרות לחקלאי דתי והיום ב"ה חלק גדול מהחקלאים הם דתיים. הדוגמאות הן רבות, לא צריך לשנות אמונות ודעות צריך לשאוף לאחדות והשכל ימצא פתרון לכל שאלה (כולל שאלת המזון) שהיום כבר פוחתת והולכת, בגלל פתרונות יצרתיים.
בברכת התורה והארץ
יהודה הלוי עמיחי
מכון התורה והארץ