שאלה
היי , שלום פעם ראשונה שאני בכלל מדברת עם מישהו על זה ובפרט עם רב.
אני גרה במושב שהוא דתי שיתופי אז הכל מעורב- בני עקיבא, בית ספר וכו', משמע שמגיל אפס אני עם בנים ולחברים של המשפחה שלנו יש בנים בגיל שלי.
אני נמצאת איתם מלא כמובן עם חברות שלי ולהורים שלי לא אכפת כי זה לא שונה והם גם היו ככה, אני כמובן שומרת נגיעה וייחוד וכל זה.
עברתי לאולפנה חדשה עם פנימייה וזה באמת מנתק כי גם עברתי לטלפון טיפש ואין לי וואצפ כשאני נמצאת ואני מרגישה שזה מנתק אותי וגם אם אני ארצה לדבר איתם באולפנה, אז בנות כזה שואלות מי זה, למה את מדברת עם בנים, והאולפנה דוסה ברמות. זה כן מתאים לאופי שלי אבל בסופו של דבר הבנים האלה חברים הכי טובים שלי מהמעון, ויוצא מצב שאני באמת לא מדברת איתם שבועיים ואז כשאני מגיעה אני מרגישה שאני עושה דבר אסור. וכשאני חוזרת לאולפנה אני מתגעגעת משהו הזוי וזה מעצבן אותי כי אני לא יכולה למתן את זה.
ואני מפחדת שזה באמת יגרום לי בסוף לפתח משהו לבן כלשהו וזה ישבור אותי... קיצר מה אני יכולה לעשות?
אהבתם? עוד תכנים בלעדיים באפליקציה של כיפה. הורידו עכשיו
תשובה
לשואלת שלום,
ברוך השם שעברת לאולפנה ברמה דתית גבוהה שתקדם אותך בעבודת השם ובשמירת המצוות. אברכך בברכת דרך צלחה וסיעתא דשמיא.
צריך לדעת שאחד הדברים הכי קשים בהתחזקות בתורה ומצוות הוא: העבר. אדם עולה במעלות התורה והדבקות בה' יתברך מתוך אמונה בצדקת הדרך, כמו שאת מתארת שתואם לאופי שלך, אבל כשהוא פוגש אנשים מסביבתו הקודמת הוא חש ירידה או צביעות. (וזה מה שכתב במסילת ישרים בפרק ה' - המפסיד השלישי)
קשר עם בנים בגיל צעיר אינו בריא משום שהוא מבלבל את המושגים והמטרות בקשר בין איש לאישה. גם בגיל מבוגר, כתב השו"ע שצריך להתרחק מאוד מאוד, וכל היחסים צריכים להיות מקצועיים-ענייניים, למעט למטרות חתונה כמובן.
לכן עצתי היא למרות שהם חברים שלך מהמעון, ללכת עם האמת שאת חשה בפנים ולהפחית אט-אט את הדיבור והחיכוך עם הבנים. בפועל אפשר לעשות זאת על ידי חיבור לבנות יותר חזקות, להזמין אלייך בנות מהאולפנה וכדומה.
וה' יתברך יהיה בעזרך להתגבר ולהצליח