קנאה, גאווה... איך מסתכלים על חצי הכוס המלאה אצל אחרים?

לשואל שלום!

ראשית, מדבריך ניכר שאתה בעל חוש ביקורת מפותח. זהו כלי מאוד חשוב בהתפתחות האישית שלך ועליך לשמוח שיש לך חוש כזה ולהודות על זה לקב"ה. אשתדל לתת כמה נקודות שיוכלו לעזור לך לשנות את המבט, כפי שאתה באמת רוצה.

התורה מדריכה אותנו להפנות את חוש הביקורת שה' נטע בנו בעיקר כלפי עצמנו ולא כלפי הזולת. ראשית, משום שהאחריות הראשונית והעיקרית שיש לנו היא על עצמנו ולא על אחרים, ודאי שלא על הרוחניות שלהם. שנית, לשנות את עצמנו זה הרבה יותר אפשרי מאשר לשנות את זולתנו, ולכן עדיף שהאנרגיות יופנו לכיוון הזה. שלישית, כאשר אנחנו לומדים להיות בעלי ביקורת עצמית אנחנו לומדים להכיר גם את החלקים החלשים יותר באישיות שלנו, וזה מלמד אותנו ענווה והבנה שאנחנו איננו מושלמים ויש לנו עדיין הרבה על מה לעבוד. בנוסף, ההיסטוריה מראה שהאנשים המוצלחים ביותר בכל התחומים היו אלו שלא הפסיקו לשאול את עצמם ולתהות על מה שמובן מאליו בעיניהם, ולכן הזכרתי שזה כלי מאוד חשוב בהתפתחות האישית.

הצד השני של המטבע הוא להסתכל בצורה טובה על האחר. התורה מצווה אותנו להסתכל כך על האחר כאשר היא אומרת לנו: "בצדק תשפוט עמיתך". הסתכלות כזו היא לא רק נעימה יותר ומשמחת, גדולי ישראל מלמדים אותנו שהסתכלות כזו גם יוצרת מציאות. כאשר אני מתבונן בטוב שיש בחבר, אני מעצים את נקודת הטוב שלו בעולם ונותן לה כוח. קל וחומר כאשר מדברים טוב, אבל גם אם חושבים טוב בלב.

ישאל השואל: "הרי זו עבודה בעיניים? גם בחבר יש דברים רעים, למה להתעלם מהם?". קודם כל, לא דיברנו על להתעלם, בדרך כלל קשה להתעלם מתכונות שליליות וזו לא המטרה שלנו. שנית, העומק של הנקודה כאן הוא שהטוב שבאדם הוא הנקודה הפנימית שלו. אם תשאל כמעט כל אדם לפשר פעולה שהוא עושה די מהר תבין שכוונתו היא טוב גמור, גם אם יש כמה עיוותים או חוסר הצלחות בדרך. כלומר, הטוב של האדם הוא האדם באמת והרע שבו הוא רק עטיפה, משהו טוב שמסיבה כלשהי טעה בדרך. לכן התמקדות ברע יש בה מעין שקר, משום שהיא מתמקדת בעטיפה במקום בדבר האמיתי.

אז איך עושים את זה, תכל'ס?

כלפי עצמך, להמשיך לשים לב לפעולות שלך. להיות מסוגל לשאול את עצמך מדי פעם, אפילו על פעולות שגרתיות: "למה בעצם אני עושה/חושב את זה?" ולענות לעצמך בכנות. די מהר תבחין בכך שלפעמים, כמו כולנו, יש פעולות שאתה עושה ביומיום, ומתוך כך תוכל להיות עסוק בשיפור עצמי במקום לעסוק באחרים. מאידך, הרגל את עצמך לחפש ולבקש את הטוב שבחבריך, אפשר לראות את זה כאתגר מהנה (אולי אפילו להסתכל דווקא על מי שהכי קשה לך למצוא בו דברים טובים).

אם תרצה מקורות להרחבה: ליקוטי מוהר"ן א' סימן רפ"ב, ספר "חפץ חיים" על מצוות "בצדק תשפוט עמיתך".

בהצלחה!

שמואל