איך אפשר לדעת שהקב"ה באמת נמצא כאן ושומר עלינו, ולא רק ברא את העולם ואז עזב אותו?

שלום לך.

תודה רבה שפנית אלינו בשאלה חשובה, המעידה על רצונך לדעת ולהכיר את בורא העולם, ולדעת שהוא אכן משגיח על עמו ישראל בפרט, ועל העולם בכלל.

הביטוי האמוני לכך שהקב"ה נמצא כאן בעולם ומשגיח על עולמו, ולא רק על עם ישראל, נקרא "השגחת השם". זאת אומרת התערבות השם בנעשה בעולם. לשאלתך, מי שמאמין במציאות השם, זאת אומרת שהוא מאמין שהשם ברא את העולם, אבל לא מאמין שהשם יתברך מתערב בנעשה בעולם, הרי שהוא הופך את מציאותו של אלוהים לחסרת משמעות. אלוהים שאיננו מתערב בנעשה בעולם - מה אכפת לנו אם הוא קיים או לא?! דבר זה ללא ספק סותר את עיקרי אמונת ישראל. כי אם לא נאמין בהשגחה פרטית, אז גם אין שכר ועונש לצדיק ולרשע....

כיצד ניתן לדעת זאת? מעיון במקורות ומהתבוננות במציאות ובהיסטוריה.

הכל בידי שמים חוץ מיראת שמים

הגמרא (ברכות לג ע"ב) אומרת בשם רבי חנינא: "הכל בידי שמים חוץ מיראת שמים". ומפרש רש"י: "כל הבא על האדם ביד הקב"ה. כגון ארוך קצר, עני עשיר, חכם שוטה, לבן שחור, הכל בידי שמים הוא. אבל צדיק ורשע אינו בא על ידי שמים. את זו מסר בידו של אדם ונתן לפניו שני דרכים והוא יבחר לו יראת שמים". זאת אומרת שהקב"ה הוא שנותן את כל הנתונים לאדם בהם יחיה את חייו (עשיר או עני, שוטה או חכם, צבע עור לבן או שחור ועוד), אבל אין הקב"ה קובע מה יעשה האדם בנתונים אלה. הוא יכול להיות אדם טוב וצדיק או להיות אדם רשע.

יוצא מדברי הגמרא, שאם הקב"ה הוא שנתן לנו את נתוני הפתיחה איתם אנו מגיעים לעולם, זה מראה שהקב"ה מתערב בנעשה בעולם. אחרת, כולם היו נבראים אותו הדבר ללא הבדל.

תפילות ראש השנה ויוהכ"פ

אנו מתפללים בימים הנוראים: "בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה יִכָּתֵבוּן וּבְיוֹם צוֹם כִּפּוּר יֵחָתֵמוּן. כַּמָּה יַעַבְרוּן וְכַמָּה יִבָּרֵאוּן. מִי יִחְיֶה וּמִי יָמוּת. מִי בְקִצּוֹ וּמִי לֹא בְקִצּוֹ. מִי בָאֵשׁ וּמִי בַמַּיִם. מִי בַחֶרֶב. וּמִי בָרָעָב. מִי בָרַעַשׁ. וּמִי בַמַּגֵּפָה. מִי יָנוּחַ וּמִי יָנוּעַ. מִי יִשָּׁקֵט וּמִי יִטָּרֵף. מִי יִשָּׁלֵו. וּמִי יִתְיַסָּר מִי יָרוּם וּמִי יִשָּׁפֵל. מִי יֵעָנִי. וּמִי יֵעָשֵׁר..." אם הקב"ה אינו משגיח על עולמו חלילה – למה לנו להתפלל? הרי זה לא משנה מבחינתו (או מבחינתנו) אם נחיה או חלילה נמות, או אם נהיה עשירים או חלילה עניים. עצם התפילה מראה על האמונה שלנו שהקב"ה משגיח על עמו ישראל ועל הנעשה בעולם.

סיפורי התנ"ך מעידים על השגחת השם

תורתנו מלאה בסיפורים רבים, שלעתים אנו מתפלאים מדוע בחרה התורה להאריך בסיפורים אלו ע"י פסוקים רבים? מה הם באים לומר לנו? בוודאי שאחד מן ההסברים לסיפורי התנ"ך הוא להכיר בהתערבות השם בנעשה עם ברואיו, ובפרט על עמו ישראל. דוגמאות? בבקשה:

מגדל בבל – " וירד השם לראות את העיר ואת המגדל אשר בנו בני האדם". לכאורה, מה אכפת לו לקב"ה איזה מגדל בנו בני האדם? אלא שהקב"ה התערב והתגלה ליושבי מגדל בבל, כדי שהם יפוצו על פני כל הארץ ויכבשו אותה ויקימו אומות נוספות.

אנשי סדום – "וַיֹּאמֶר השם זַעֲקַת סְדֹם וַעֲמֹרָה כִּי רָבָּה וְחַטָּאתָם כִּי כָבְדָה מְאֹד. אֵרְדָה-נָּא וְאֶרְאֶה הַכְּצַעֲקָתָהּ הַבָּאָה אֵלַי עָשׂוּ כָּלָה וְאִם-לֹא אֵדָעָה". מדוע זה משנה לקב"ה במה חטאו אנשי סדום? אלא זה מראה על התערבותו של הקב"ה בעולמו ועל החשיבות שהוא מייחס למעשי בני האדם.

יוסף ואחיו – "וַיֹּאמֶר יְהוּדָה אֶל-אֶחָיו מַה בֶּצַע כִּי נַהֲרֹג אֶת-אָחִינוּ וְכִסִּינוּ אֶת-דָּמוֹ. לְכוּ וְנִמְכְּרֶנּוּ לַיִּשְׁמְעֵאלִים וְיָדֵנוּ אַל תְּהִי בוֹ כִּי-אָחִינוּ בְשָׂרֵנוּ הוּא וַיִּשְׁמְעוּ אֶחָיו". יוסף הצדיק חלם להיות מלך, ואחיו רצו להורגו בשל כך. בסופו של דבר הם מכרו אותו לעבד (למרות שמפשט הפסוקים לא בטוח שהאחים הם אלו שמכרו אותו). הם היו בטוחים שבמכירתו הם ימנעו ממנו מלהגשים את חלומותיו. לבסוף התברר שדווקא מכירתו לעבד הייתה שלב חשוב לקראת הגשמת חלומותיו! הקב"ה סובב את הדברים בצורה טבעית, כך שכל שלב ושלב בייסוריו של יוסף הצדיק קרבו אותו להגשמת חלומותיו, ולבסוף הוא הפך להיות מלך מצרים.

כמובן שישנם עוד סיפורים רבים המוכיחים את התערבות השם בנעשה בעולם או המוכיחים את השגחת השם יתברך על עמו ישראל. גם הנ"ך מלא בסיפורים המראים על השגחת השם, אך מקוצר היריעה אבחר אחת:

רחבעם בן שלמה המלך – לאחר מות שלמה המלך מגיעים על ישראל ומבקשים מרחבעם בנו את הבקשה הבאה: "אָבִיךָ הִקְשָׁה אֶת עֻלֵּנוּ וְאַתָּה עַתָּה הָקֵל מֵעֲבֹדַת אָבִיךָ הַקָּשָׁה וּמֵעֻלּוֹ הַכָּבֵד אֲשֶׁר נָתַן עָלֵינוּ וְנַעַבְדֶךָּ". רחבעם עונה להם תשובה לאחר שלושה ימים: "וַיְדַבֵּר אֲלֵיהֶם כַּעֲצַת הַיְלָדִים לֵאמֹר אָבִי הִכְבִּיד אֶת עֻלְּכֶם וַאֲנִי אֹסִיף עַל-עֻלְּכֶם, אָבִי יִסַּר אֶתְכֶם בַּשּׁוֹטִים וַאֲנִי אֲיַסֵּר אֶתְכֶם בָּעַקְרַבִּים. וְלֹא-שָׁמַע הַמֶּלֶךְ אֶל-הָעָם כִּי הָיְיתָה סִבָּה מֵעִם השם לְמַעַן הָקִים אֶת-דְּבָרוֹ אֲשֶׁר דִּבֶּר השם בְּיַד אֲחִיָּה הַשִּׁילֹנִי אֶל-יָרָבְעָם בֶּן-נְבָט". לכאורה בדרך הטבע בוחר רחבעם לשמוע בעצת חבריו הצעירים, ומכביד את עולו על עם ישראל. וזאת כדי להקים את דבר השם שדיבר אחיה השילוני לירבעם בן נבט. מהו אותו דבר השם? זה מופיע פרק אחד קודם: "וְהַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה אָהַב נָשִׁים נָכְרִיּוֹת רַבּוֹת וְאֶת בַּת פַּרְעֹה מוֹאֲבִיּוֹת עַמֳּונִיּוֹת אֲדֹמִיֹּת צֵדְנִיֹּת חִתִּיֹּת. מִן הַגּוֹיִם אֲשֶׁר אָמַר השם אֶל-בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לֹא תָבֹאוּ בָהֶם וְהֵם לֹא-יָבֹאוּ בָכֶם... וַיְהִי לְעֵת זִקְנַת שְׁלֹמֹה נָשָׁיו הִטּוּ אֶת-לְבָבוֹ אַחֲרֵי אֱלֹהִים אֲחֵרִים... וַיֹּאמֶר השם לִשְׁלֹמֹה יַעַן אֲשֶׁר הָיְתָה זֹּאת עִמָּךְ וְלֹא שָׁמַרְתָּ בְּרִיתִי וְחֻקֹּותַי אֲשֶׁר צִוִּיתִי עָלֶיךָ, קָרֹעַ אֶקְרַע אֶת הַמַּמְלָכָה מֵעָלֶיךָ וּנְתַתִּיהָ לְעַבְדֶּךָ. אַךְ בְּיָמֶיךָ לֹא אֶעֱשֶׂנָּה לְמַעַן דָּוִד אָבִיךָ מִיַּד בִּנְךָ אֶקְרָעֶנָּה. רַק אֶת-כָּל-הַמַּמְלָכָה לֹא אֶקְרָע שֵׁבֶט אֶחָד אֶתֵּן לִבְנֶךָ לְמַעַן דָּוִד עַבְדִּי וּלְמַעַן יְרוּשָׁלִַם אֲשֶׁר בָּחָרְתִּי". הסיפור ממחיש בצורה מוחלטת את התערבותו של השם כדי לחלק את ממלכת שלמה לשניים – מלכות ישראל ומלכות יהודה. ולא ניתן להסיק מכך שלקב"ה חלילה לא אכפת או עזב אותו.

מציאות ימינו

ניתן לראות את השגחת השם לכל אורך תקופתנו החדשה. החל מהשואה, דרך הקמת המדינה בניגוד לכל התחזיות (תוך 3 שנים מסוף השואה הארורה), הניסים במלחמות ישראל, ועוד. כולם מוכיחים שאם הקב"ה ברא את העולם ואז עזב אותו להתנהל על פי כוחות הטבע – לעולם לא הייתה קמה מדינת ישראל, כנראה שעמנו היה חלילה מושמד, ולא היינו מצליחים במלחמותינו כנגד צבאות אדירים ובכמה חזיתות. כל אלו (ועוד) מוכיחים את יד השם ואת רחמיו כי לא תמו על עמו ישראל, ואת השגחתו הפרטית על כל הנבראים בכלל ועל עם ישראל בפרט.

כל ההיסטוריה של עם ישראל מוכיחה את השגחת השם בעולמו, וצריך רק לעיין היטב ולראות כיצד הקב"ה ממש מדבר איתנו במשך כל השנים האלו. מאמין שתוכל גם אתה להביא דוגמאות למכביר. סומך עליך. תוכל גם לעיין בספרים הרבים המדברים על השגחת השם, כמו של הרב סעדיה גאון ב"אמונות ודעות" (מאמר ד' פרק ה), ר' יהודה הלוי בספר "הכוזרי" (מאמר ה), רבינו בחיי ב"חובות הלבבות" (מאמר ג' פרק ח), ר' יוסף אלבו ב"ספר העיקרים" (מאמר ד), ודעת לנפשך תנעם.

שתזכה לראות את יד השם מכוונת אותך לטובה תמיד.

בהצלחה,

אבי