צפייה ביקורתית

שלום וברכה

הלוואי וידענו כולנו את סוד ההשפעה על בני אדם – שילכו בדרך הטוב והישר, גם בתחומי בין אדם לחברו, וגם בתחומי בין אדם למקום.

אלא שסוד זה לא נגלה לאף אדם. גם בביתו של אברהם אבינו צמח ישמעאל; גם בביתו של יצחק צמח עשו; ושבטים בעייתיים בביתו של יעקב; ובני משה; ובני עלי; ובני שמואל, ועוד ועוד.

ואחרי שאנחנו יודעים את המגבלות שלנו, ומבינים שעבודת החינוך ועבודת האדם היא ארוכה וסבוכה, ולא ניתן לדעת מראש מה פועל ומה לא פועל – צריך לנסות לעשות כמיטב יכולתנו.

יש הטוענים שהדרך הטובה ביותר היא להציג את הרוע, את ההשחתה, את הנזק הנורא, את התוצאות השליליות של הצפייה והגלישה באתרים מפוקפקים. ההולכים בדרך זו מנהלים שיחות כנות על התוצאות המרות, מוכיחים את דבריהם בעזרת דוגמאות מזעזעות, מביאים מחקרים רבים המעידים על ההשפעות הרעות, ובדרך זו מבקשים להרחיק את האדם מן העבירה. דרך זו פועלת על חלק מהמתחנכים, וככל דרך חינוכית יש בה גם תועלות רבות, וגם נזק – שבעיקרו הוא העובדה שאם זה לא פועל אנחנו נמצאים בדרך אחת בלבד – מטה מטה.

אני קרוב יותר לדרך הפוכה: לזו העוסקת באלטרנטיבות המאירות של החיים, בתלמוד תורה נוגע, בחסידות נשמתית, בשפה חזונית שמרוממת את האדם, שמציעה בפניו את האופק הזורח, והוא נרתע מצד עצמו מהעיסוק והצפייה. ככל דרך חינוכית יש בה גם תועלות רבות, וגם נזק – שבעיקרו הוא העובדה שזו דרך ארוכה, שלעתים מזומנות דווקא כן נוגעת בתלמידים, אבל הם חיים בתנועה מתמדת בין הצפייה המגונה ובין ההתעלות.

ועל כן, יהיה נכון לומר שטוב לאחוז בזה וגם מזה לא להניח את ידינו. במסגרת זו, כדאי גם לקיים צפייה ביקורתית, אבל להתחיל ממקומות פחות צפויים, ויותר קלים לעיכול, כגון הפניית תשומת הלב למערכת הערכים המחלחלת אלינו ללא יכולת ביקורת דרך צפייה פשוטה בחדשות, פרסום סמוי, מסרים מניפולטיביים וכדו׳, ועל ידי כך לעורר את כולנו להתייחס ברצינות למה שאנחנו באים איתו במגע.

הרב נריה זצ״ל לימד אותנו שאין אנו יודעים מאין הנשמה נכנסת. לכן אנחנו מנסים בדרכים שונות, ולכל אחד מדברת דרך אחרת.

כל טוב ויישר כוח