שאלה
היי
בנוגע לצניעות האישה,
האישה צריכה להיות צנועה בחיצוניות שלה על מנת שהגבר לא יראה אותה ויחטא בעריות
בתורה כתוב שאסור לגבר לחטוא בחטא זה ומזה הסיקו הרבנים את כללי הצניעות של האישה
שאלתי היא, האם זה לא בא מתוך מקום אנוכי של הגברים? משום שהרבנים שקבעו את כללי צניעות האישה היו גברים כאמור כך שהם הציעו פיתרון לכך שהם לא יחטאו
אפשר להשוות זאת לדוגמה הבאה: אדם החי עם משפחתו באותה דירה ורוצה לעשות דיאטה
אך משפחתו אוכלת דברים נורא משמינים ובכך מקשים עליו את הדיאטה שלו
אז במקום שהוא ינסה לעצור את עצמו ולהתגבר הוא פשוט זרק להם את כל הדברים השמנים ואסר עליהם לאכול אותם.
תשובה
שלום
צניעות אינה דומה לדיאטה אלא לאלרגיה חמורה.
אם יש לאדם במשפחה אלרגיה מסוכנת לבוטנים, האם יעלה על הדעת שכולם יאכלו בוטנים ברחבי הבית ויאמרו לו לשמור על עצמו ולברוח לחדרו כל הימים?
ודאי לא יאכלו לידו ולא יהרגו את אהובם.
אמנם אם אינו בבית לא ימנעו מבוטנים. אך כשהוא בבית, ימנעו מעצמם תענוג לשם חיי בן משפחתם.
שמירת הצניעות בין המינים חשובה מאד, והיא החיים עצמם- ואתם הדבקים בהשם אלוקיכם חיים כולכם היום. אין דביקות בהשם כשיש פגימת העיניים ולכן ברור מה ראתה התורה להזהיר בזה את כולנו.
זאת נוסף לעצם הצניעות גם כשאין גברים המביטים, וכדברי הפוסקים שיש להתלבש מהר ותחת הסדין, שמלא כל הארץ כבוד השם ואיך יעמוד כך לפניו. לכן צניעות חשובה כחיים כשיש גברים מביטים, אך חשובה גם כשאינם מביטים, אם כי ההגדרות במקרה כזה שאין גברים הנן פחות מחמירות מבחינת הלבוש.
ויסוד הכל- אמון והערצה לחכמינו ז"ל, וידיעה שכל דבריהם כמפי הגבורה. חכמינו אינם אוסף גברים מניפולטיבים אלא מלאכים מוסריים בלבוש אנושי.
כל טוב