אחרי קשר ממושך שנגמר..

שלום!

וואו, חמש שנים של קשר יציב בגיל 22 זה לא דבר שכיח. ואני יכול רק לתאר לעצמי את התחושה של פרידה אחרי כל כך הרבה זמן. יכול להיות שיחד עם הקושי העצום שבפרידה אפשר למצוא כאן גם הזדמנות בשבילך לצמוח מזה.

הקשר הזוגי הוא אחד מהדברים הכי משמעותיים בתפיסה שלנו את עצמינו ואחד הדברים שהכי מגדירים אותנו גם בינינו לבין עצמינו וגם כלפי אנשים אחרים. כל שינוי בצורה שאנחנו תופסים את עצמינו הוא שינוי מזעזע וגם שינוי ב"סטאטוס" הזוגי. מעבר לעניין של הזהות יש כאן גם את הקשר עצמו עם האדם שהכי קרוב אליי, הזמנים הארוכים יחד, התחושה שיש על מי לסמוך ויש לי רשת ביטחון, אין לכל זה תחליף. בטח אחרי חמש שנים שהן כמעט רבע מהחיים שלך. בקיצור יש פה קושי אמיתי.

אז מה ניתן לעשות?

1. זמן. כתבת שיצא לכם לדבר אחרי כמה שבועות, כלומר הפרידה התרחשה לפני חודש חודשיים פחות או יותר, נכון? חשוב בתור התחלה, לפני שמנסים למצוא פתרון ולחשוב מה הלאה, לתת את הזמן לעצב שמגיע מהפרידה. לתת לעצב את המקום והכבוד שלו, לשבת עם חברה ולדבר על זה. לא להגיד על ההתחלה "אני רק אופטימית ומחייכת ומתקדמת" כי ברגעים הראשונים זה נראה כמו סוף העולם. כשנותנים לעצב את המקום שלו הרבה יותר קל לקום ממנו ולהמשיך הלאה.

2. להשקיע בעצמי. אחרי שעברנו את השלב הזה אפשר להתקדם. כתבת שמאז הפרידה את מרגישה שכל צעד עכשיו הולך גרוע, הכל נגדך וכלום לא מסתדר, כאילו לקחו לך את "כח העל" שלך. אני חושב שיש לך הזדמנות לנצל את הזמן הזה ולחדש את היכולת שלך לעמוד בזכות עצמך. לזוגיות ולביחד שעוד יגיעו בעזרת ה' יש מקום חשוב, אבל חשוב מאוד גם שתהיי בטוחה ושמחה במקום שלך כאדם נפרד, זה רק מעצים את הזוגיות. השקיעי את הזמן שהתפנה לך בעצמך! יש משהו שהמון זמן רצית ללמוד? זה הזמן, חברה טובה שכבר שנתיים לא נפגשת איתה? תרימי טלפון. התנדבות או עבודה שתפסו את לך את העיניים? שווה לנסות. ואם אין לך בראש דברים כאלה אז תתחילי לחפש =).

כשתרגישי התקדמות בפיתוח האישי שלך, אני מקווה שגם תרגישי שהאושר והשמחה שלך לא תלויים רק בקשר הזוגי ובטח לא רק בקשר עם החבר שנפרד. אני ממש ממליץ באהבה לא לשקוע במחשבות על היום שבו תחזרו להיות יחד, אלא לקבוע עם עצמך שעכשיו חודשיים את לא מתעסקת בזה ומתמקדת רק בעצמך, ולחזור אחר כך ממקום יותר שליו ובריא ולשאול את עצמך: "אני רוצה לנסות לחדש את הקשר הזה? אולי לחפש קשר חדש?".

3. לדבר – ולהקשיב. עוד המלצה חמה שמתאימה לתקופה הזאת (ובכלל) היא למצוא סביבך אנשים שאיתם נוח ונעים לך לדבר על דברים אישיים. אפשר גם להתמודד לבד, אבל ממש לא חייבים. לפעמים עצם התחושה שמישהי מקשיבה לך, מבינה קצת ממה שעובר עלייך – זה הרבה. זה מחזק, משמח, מעודד ומעצים. יותר מזה: כשאנחנו משתפים עם אחרים חוויות ותחושות, גם אחרים משתפים איתנו. היכולת שלך לא רק לדבר אלא גם להקשיב, בין אם לאחות או בת משפחה, או חברה/מכרה, יכולה לחזק את ההבנה שיש לך כוח ויכולת לתמוך גם באחרים. האיזון הזה בין היעזרות למתן עזרה – יכול לסייע לנו להתגבר על תקופות קשות ולצאת מחוזקים.

לסיכום, דיברנו על הקושי בפרידה אחרי קשר כל כך משמעותי בשלב מוקדם של החיים. אמרנו שיש כאן הזדמנות לפתח את עצמך כאדם נפרד שעומד בפני עצמו והצענו כל מיני רעיונות לכך. תתפללי (ואני מצטרף לתפילה!) לקב"ה שיכוון אותך לבן הזוג הנכון בשבילך ובזמן המדויק. אני מקווה מאוד שהדברים עזרו ומזמין אותך בחום לפנות אלינו שוב אם תרצי לחדד בנושא הזה או בנושאים אחרים. בהצלחה!

בברכה, אלי.