שאלה
שלום כבוד הרב,
אני בת 22 , התחתנתי לפני חודשיים עם בחור חילוני , מבוגר ממני ב10 שנים, בעל עסק משפחתי. יצאנו תקופה ארוכה ומאחר והסתדרנו היה לי חשוב להתמסד ולא להישאר בקשר לא כהלכה.
אנחנו מגיעים מערים שונות ומשפחות שונות בערכים ובתפישת העולם.
הפער לפני הנישואים לא הורגש מאחר ולא היו לנו התמודדויות משותפות בנושאים משמעותיים כגון מגורים וכספים.
לאחר החתונה אני חווה אכזבה קשה ותסכול , אנחנו מתווכחים על כל נושא ולא רואים חיבור בחיים יחד. לא מבחינה דתית ולא מבחינת לימודים ומימוש עצמי, מאמינים בדרכים מאוד שונות ועם שוני גדול בחשיבה.
קשה לי נורא לראות אותנו מקימים בית ומגדלים ילדים משותפים כשהפערים בינינו עמוקים כל כך. מרגישה שעשיתי טעות גדולה ולא יודעת איך להתקדם מכאן
תשובה
שלום וברכה
אוי....
הרבה דברים יכולים להיאמר בשיחה עמוקה על המצב בו את נמצאת. בשל המסגרת של תשובות קצרות באתר זה - אכתוב את הדברים רק בראשי פרקים, וככל שתרצי להמשיך - אשמח.
זה הזמן לעצור, וראשית להיפגש עם עצמך.
להיפגש כשאינך יודעת עוד את התוצאה הסופית של הפגישה הזו, אך את פתוחה לכל.
להיפגש עם עצמך ולשאול האם את רואה אופק, מוכנה להשקיע בו, מבינה שכדי לקשור בני זוג שונים צריך לעבוד ואפשר לעבוד, ומוכנה לצאת למסע הזה.
או שהתהום עמוקה כל כך, שאין בך את הכוחות ולא לזה התכוונת, שאין את מאמינה באפשרות הזו, ואין בה טעם של ממש.
בדרך כלל, כדאי להתחיל באפשרות הראשונה. ולאחר המפגש הראשוני שלך עם עצמך - לפגוש את בעלך ולבחון האם גם הוא מוכן למסע הזה.
אם שניכם מוכנים לעשות זאת - זה הדבר הראשון שכדאי לנסות. לעבוד ביחד. ללכת לייעוץ זוגי. ללמוד לפתח ולהעמיק את הקשרים ביניכם. כשמתחילים תהליך כזה ביחד מגלים עוצמות גדולות ואפשרויות גדולות.
ואם את עצמך לא מוכנה, או שאינך מוצאת שותף למסע הזה - אלו המצבים עליהם דיברה התורה כמצבי פירוק המשפחה, הבנה שהייתה כאן טעות, ועוצמות גדולות לבנות מחדש דברים אחרים.
האם את יכולה ללכת בדרך זו ?
כל טוב ובשמחה גדולה