עשה לך רב - בהלכה, בעצות ועוד

שאלה גדולה שאלת,

תורה ה' עוברת אלינו ממשה רבנו דרך גדולי ישראל דור אחרי דור.

מוטל עלינו לקחת רב שיורינו את דרך התורה והמצוות, וידריך אותנו כיצד להבין את דבר ה'.

למעשה, כתבו כבר כמה פוסקים, שהיום שיש ספרי הלכה, ניתן לקבל עלינו ללמוד תורה דרך ספר מסוים שיכוון אותנו כיצד לנהוג בכל תחום הלכתי. ואם יש לך שאלה הלכתית את יכולה להתייעץ עם קו ההלכה, שיש שם תלמידי חכמים רציניים שפוסקים הלכה.

לגבי שאלה ה"עשה לך רב" בנושאים שאינם הלכתיים. מצרף לך מקורות שונים מתוך דף מקורות לשיעור שהעברתי בעניין.

א. אבות פרק א משנה טו

רַבָּן גַּמְלִיאֵל הָיָה אוֹמֵר: עֲשֵׂה לְךָ רַב, וְהִסְתַּלֵּק מִן הַסָּפֵק.

ב. אבות דרבי נתן - נוסחא א פרק ח

"עשה לך רב" כיצד? מלמד שיעשה לו את רבו קבע וילמד ממנו מקרא ומשנה מדרש הלכות ואגדות...

ג. רמב"ם - אבות א, ו

עשה לך רב - ... לפי שאין לימוד האדם מעצמו כלימודו מזולתו, אלא לימודו מזולתו יותר קיים אצלו ויותר מבואר, ואפילו היה כמותו בחכמה או למטה הימנו.

ד. ר' עובדיה מברטנורא - אבות א, ו

עשה לך רב - ... שיקבל לו רב אחד שילמוד ממנו תמיד, ולא ילמוד היום מאחד ולמחר מן האחר... שטוב לו לשמוע סברת הרבים, אבל לענין גמרא, מחד רב מעלי, כי היכי דלא לפגום לישניה.

ה. מרכבת המשנה לר"י אלאשקר - אבות א, ו

ומה שאמר עשה לך רב, להורות שלעולם צריך האדם שיבקש לכל חכמה רב מובהק שיהיה בקי באותה החכמה ולא ירבה ברבנים. שכבר דמו חז"ל המרבה ברבנים לאצטומכא שאכלה מאכלות משונות עד שאינה יכולה לעכל אותם.

ו. מסכת ברכות - דף ג עמוד ב

נכנסו חכמי ישראל אצלו {דוד המלך}, אמרו לו: אדונינו המלך, עמך ישראל צריכין פרנסה. אמר להם: לכו והתפרנסו זה מזה. אמרו לו: אין הקומץ משביע את הארי ואין הבור מתמלא מחוליתו. אמר להם: לכו ופשטו ידיכם בגדוד. מיד יועצים באחיתופל ונמלכין בסנהדרין, ושואלין באורים ותומים.

ז. מסכת אבות פרק ו משנה א

רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר כָּל הָעוֹסֵק בַּתּוֹרָה לִשְׁמָהּ, זוֹכֶה לִדְבָרִים הַרְבֵּה, וְלֹא עוֹד אֶלָּא שֶׁכָּל הָעוֹלָם כֻּלּוֹ כְּדַאי הוּא לוֹ, נִקְּרָא רֵעַ, אָהוּב... וְנֶהֱנִין מִמֶּנּוּ עֵּצָה וְתוּשִׁיָּה בִּינָה וּגְבוּרָה... וּמְגַלִּין לוֹ רָזֵי תוֹרָה, וְנַעֲשֶׂה כְּמַעְיָן הַמִּתְגַּבֵּר וּכְנָהָר שֶׁאֵינוֹ פּוֹסֵק...

ח. ילקוט שמעוני משלי רמז תתקלח

"לֵךְ הִתְרַפֵּס וּרְהַב רֵעֶיךָ" (משלי ו, ג) - "לֵךְ הִתְרַפֵּס" עשה לך רב מדייש עליך כעפר, והמליכהו עליך שנאמר: "וּרְהַב רֵעֶיךָ" ואין רהב אלא מלכות שנאמר "אַזְכִּיר רַהַב וּבָבֶל".

ט. רש"י - דברים יז, יא

"לא תסור מן הדבר אשר יגידו לך ימין ושמאל" (דברים יז, יא) - "אפילו אומר לך על ימין שהוא שמאל, ועל שמאל שהוא ימין, וכל שכן כשאומר לך על ימין ימין, ועל שמאל שמאל".

י. רמב"ן - דברים יז, יא

ימין ושמאל - אפילו אם אומר לך על ימין שהוא שמאל וכול'... והצורך במצוה הזאת גדול מאד, כי התורה נתנה לנו בכתב, וידוע הוא שלא ישתוו הדעות בכל הדברים הנולדים, והנה ירבו המחלוקות ותעשה התורה כמה תורות. וחתך לנו הכתוב הדין, שנשמע לבית דין הגדול העומד לפני השם במקום אשר יבחר בכל מה שיאמרו לנו בפירוש התורה...

יא. תלמוד ירושלמי - הוריות פרק א הלכה א

יכול אם יאמרו לך על ימין שהיא שמאל ועל שמאל שהיא ימין תשמע להם? תלמוד לומר "ללכת ימין ושמאל" שיאמרו לך על ימין שהוא ימין ועל שמאל שהיא שמאל.

לגבי שאלתך האם להתבטל לרב מסוים.

להלן מתוך דף מקורות לשיעור שיצא לי להעביר.

ראי מקורות בעד התבטלות לרב:

יב. ליקוטי מוהר"ן - לר' נחמן מברסלב, חלק א סימן קכג:

העיקר והיסוד שהכול תלוי בו – לקשר עצמו לצדיק שבדור, ולקבל דבריו על כל אשר יאמר כי הוא זה, דבר קטן ודבר גדול ולבלי לנטות, חס ושלום, מדבריו ימין ושמאל... וכל זמן שנשאר אצלו שום שכל עצמו, אינו בשלמות ואינו מקושר לצדיק.

יג. "משיבת נפש" (לר' נתן מברסלב) - אות קכ

עִנְיַן מַה שֶּׁעִקַּר שְׁלֵמוּת אֱמוּנַת חֲכָמִים הוּא לְהִתְחַזֵּק כָּל כָּךְ עַד שֶׁיַּאֲמִין גַּם בְּעַצְמוֹ כִּי בְּגדֶל כּחַ צִדְקָתָם שֶׁל הַצַּדִּיקֵי אֱמֶת יַעֲלוּ גַּם אוֹתוֹ מַעְלָה מַעְלָה, וּלְעֵת עַתָּה גַּם הַהִתְקָרְבוּת בְּעַצְמוֹ שֶׁמִּתְקָרֵב אֲלֵיהֶם וּמַאֲמִין בָּהֶם הוּא טוֹב וְיָקָר מְאד.

יד. פירוש החפץ חיים לתורה – (ר' ישראל מאיר הכהן, עמ' ל:)

מי שדעתו דעת תורה יכול לפתור כל בעיות העולם בכלל ופרט... ובתנאי שהדעת תורה תהיה צלולה בלי איזו פנייה או נטייה כלשהי. ואם יש לך אדם שדעת תורה לו, אלא שמעורבת אפילו מעט עם דעות אחרות מן השוק ומן העיתונות, הרי דעת התורה עכורה היא, מעורבת עם פסולת ואין ביכולתה לרדת לסוף העניין.

טו. "מכתב מאליהו" (לרב אליהו דסלר) חלק א עמ' 75

כבר אמרו לנו דברי חז"ל לשמוע דברי חכמים אפילו אומרים לנו על שמאל שהוא ימין ולא לומר ח"ו, שבודאי טעו מפני שאנוכי הקטנטן רואה בחוש את טעותם, אלא שהחוש שלי בטל ומבוטל הוא כעפרא דארעא כלפי בהירות שכלם וסייעתא דשמיא שלהם...

חסרון הכרת ההתבטלות לעומת רבותינו - זהו שורש כל חטאת ותחילת כל חורבן ר"ל, וכל הזכיות לא ישוו לעומת שורש הכל, שהיא אמונת חכמים.

טז. "אור לציון" – הרב בן ציון אבא שאול זצ"ל (דף קעט)

לכל דבר בחיים צריך פסק הלכה. ואי אפשר לעשות כלום בלי להתייעץ ולדעת מה קובעת ההלכה. ואפילו בדברים הנראים לנו פשוטים כמו למשל לילך לבית למנוחה בשעה מסוימת וכן אם יש שמחת מצווה או חס ושלום לוויה. צריך פסק אם מותר ללכת. או צריך ללכת או מצווה או איסור. ועל כל פרט ופרט יש הרבה הלכות, ובכל צעד שאדם צועד אי אפשר בלי להתייעץ. ומשום שכל אחד מחשיב את עצמו לפוסק מתרבים המכשולות. ואפילו בדבר מצווה צריך בינה לדעת אם כדאי לעשות.

יז. הנהגות יום יום – פרשות מטות מסעי – יום ה

צריך כל אדם שיהיה לו קשר עם רב מובהק המכירו ופותר בעיותיו בסבלנות ומקשיב לו... רב, פירושו מנהיג המכוון ופותר בעיותיו ומחזק אותו ואת משפחתו. ואותו רב, כוחו מגיע לו מרבו ורבו מרבו עד משה רבנו ע"ה, ועד ה' יתברך.

יח. הנהגות יום יום – פרשות נצבים וילך – יום ה

מהפסוק ''ויאמינו בה' ובמשה עבדו'' (שמות יד, לא) יש ללמוד שמעלת אמונת חכמים צריכה להיות כמו אמונה בה' יתברך. כלומר לא מתוך ידיעה הבנה והגיון, אלא מתוך אמונה בלבד. וזו מעלתנו, ובזה מכבדים את ה' יתברך מאד... וכן אמונת חכמים, לשמוע לגדולי ישראל שליט''א ולעשות מה שאומרים, לא בגלל שאני מבין כוונתם, אלא רק בגלל שכך הם אמרו וכך צריכים אנחנו לעשות.

יט. בני בנימין על מסכת אבות – פרק א משנה ו

על כל אדם לעשות רב לעצמו, שממנו יבקש עצה ותבונה. אורח חיים וכל פעולה שלו תהיה ע"פ דעת תורה. לא יסור ממנו ימין ושמאל. אפילו יאמר לו הרב על ימין שהוא שמאל - ידע נאמנה שהראיה של הרב לאין ערוך זכה וברא יותר ממנו. ומשקפי הרב הרבה יותר נקיות וחסרות פניות משלו. וממילא צדיק גוזר והקב''ה מקיים. אולם צריך האדם להאמין שהרב הוא שליחו הנאמן של הקב''ה ולא פועל ישועות ובעל נפלאות בפני עצמו.

לגבי מקורות נגד התבטלות לרב, להלן:

כ. אגרת הקדש (ר' שניאור זלמן מלאדי), אות כב

אהובי, אחי ורעי, מאהבה מסותרת תוכחת מגולה. לכו נא ונוכחה! זכרו ימות עולם, בינו שנות דור ודור - ההיתה כזאת מימות עולם?! ואיה אפוא מצאתם מנהג זה באחד מכל ספרי חכמי ישראל הראשונים והאחרונים, להיות מנהג ותיקון לשאול בעצה בגשמיות, כדת מה לעשות בעניני העולם הגשמי, אף לגדולי חכמי ישראל הראשונים כתנאים ואמוראים, אשר כל רז לא אנס להו, ונהירין להון שבילין דרקיע. כי אם לנביאים ממש, אשר היו לפנים בישראל, כשמואל הרואה, אשר הלך אליו שאול לדרוש ה' על דבר האתונות שנאבדו לאביו. כי באמת כל עניני אדם, לבד מדבר תורה ויראת שמים, אינם מושגים רק בנבואה ולא לחכמים...

כא. רוח חיים (ר' חיים מוולוז'ין, פולין) אבות א, ד

אסור לו לתלמיד לקבל דברי רבו כשיש לו קושיות עליהם. ולפעמים יהיה האמת עם התלמיד, וכמו שעץ קטן מדליק את הגדול. וזהו שאמרו: יהי ביתך בית ועד לחכמים והוי מתאבק - מלשון 'ויאבק איש עמו' שהוא ענין התאבקות מלחמה, כי מלחמת מצוה היא. וכן אנו נגד רבותינו הקדושים אשר בארץ ונשמתם בשמי מרום המחברים המפורסמים וספריהם אתנו, הנה על ידי הספרים אשר בבתינו ביתנו הוא בית ועד לחכמים אלה, הוזהרנו גם כן וניתן לנו רשות להתאבק וללחום בדברים ולתרץ קושייתם ולא לישא פני איש רק לאהוב האמת.

כב. שרידי אש (הרב יחיאל יעקב ויינברג) חלק א סי' קיג

מדרכי החכמה הוא להאמין שהם לא טעו ח"ו, ורק אנחנו קצרי ראות ומעוטי דעת. אבל להאמין סתם ולא להוגיע את המוח בעיון ובמחשבה, אלא לומר סתם: הם ידעו ויכולים אנחנו לסמוך עליהם בלא מחשבה - גם כן לא נכון, אלא צריך לפלפל בסתירה ובספיקות כאלו היו אנשים משלנו, ועי"ז באים להעמקה יתירה ולחדירה עיונית. נמצא ששתי המידות יחד, אמונת חכמים ופלפול עד קצה האחרון, מביאים לקנין התורה.

כג. דרכה של תורה (הרב נחום אליעזר רבינוביץ) עמ' 210

יש להבדיל בין ליטול עצה ובסופו של דבר לפעול באחריות עצמית, לבין מי שנתלה באילן גדול בלי חשיבה עצמית לחלוטין. ויש כאלה שמכנים התנהגות ילדותית כזו בשם "אמונת חכמים" ואין זאת אלא סילוף מעלה גדולה, ובמקום שיקנו תורת אמת הרי אנשים הדבקים ב"אמונת חכמים" מסולפת זו מתרחקים מאור התורה וסופם שאינם יודעים בין ימינם לשמאלם.

יוצא מתוך מקורות אלו, שישנן שתי גישות ביהדות סביב נושא זה.

ועלייך לבחור לאיזה סגנון את יותר מתחברת.

לענ"ד, בעניינים הלכתיים ראוי להתבטל לדברי הרב.

אך בענייני הנהגה שונים, רבנים וצדיקים יכולים לייעץ, אך לא טוב להתבטל לאף אדם. ויש להפעיל שיקול דעת עצמאי אחרי ששמענו את העצות של החכמים.

בהצלחה רבה,

הלל מרצבך