עצמאות או לשאול רב?

שלום

התורה במהותה אינה מידע אלא קדושה, ולפיכך הגישה לרב אינה רק על מנת לקבל תשובה טכנית (האפשרית לכאורה גם ע"י מחשב), אלא להתקרב אל ד' על ידי קרבה לתלמיד חכם ששכינה שורה עליו.

לאדם צדיק יש יותר סיעתא דשמיא בתפילותיו. ולכן הגמרא מדברת על הערך שיבקש אדם מהצדיק שיתפלל עליו.

ועוד, שהרב יודע יותר הלכות מאדם רגיל. ולכן בקיאותו מקנה לו יכולת לקלוע לרצון ד', נוסף לסיעתא דשמיא שיש לו כמי שההשגחה העליונה סובבה שיכהן כפוסק.

אכן, יש לחלק-

בהלכה ואמונה יש חובה לעשות לך רב. ובענייני חולין, אין חובה. אם כי גם בזה, מה טוב הוא לקבל ברכת צדיק, ולבקש שיתפלל בעדנו, ולשמוע לחכמתו המושפעת מהגיון הקודש גם בענייני עוה"ז.

יש לת"ח 'שכל של תורה' (כך שמעתי ממו"ר הגר"א שפירא זצ"ל).

עצמאות אינה גאוותנות או ניתוק מקרבה לגדולים ממני. אלא הכרה בכך שאני איבר בתוך המארג הכללי של האומה, ומתוך הקשר שלי לראש וללב, לרב ולצדיק, אני מסוגל לכוון היטב את ייעודי כאיבר פרטי וספציפי, ולהופיע אותו בחירות ועצמאות.

כל טוב