שאלה
שלום הרב. חשבתי הרבה לאחרונה על המטרה של העולם הזה והגעתי למסקנה שיש ממש סתירה בין העולם הזה לעולם הבא! אם המטרה שלנו היא לתקן את עצמנו ואת העולם אז מה המטרה בעולם הבא שהוא מתוקן כבר? למה לא לחיות בעולם הזה כל הזמן? ואם המטרה היא להגיע לעולם המתוקן אז למה לא להגיע ישר לשם? למה צריך את העולם הזה? המטרה של ה' היא הרי להיטיב אז למה שלא יצור אותנו ישר בעולם הבא שהוא נחשב לעולם הטוב? ולמה אנשים לא רוצים למות? הרי נשמע שהרבה יותר כיף שם למעלה.. שזה עולם שיש בו רק טוב!
תשובה
שלום וברכה
מבין התשובות העמוקות שניתנו לשאלה זו - אני הולך בדרך אותה כתב רבי יהודה הלוי בספרו הכוזרי:
תשומת הלב של התורה ניתנה אך ורק לעולם הזה. העולם הבא אינו מוזכר בתורה, על אף שהוא קיים עד שהוגדר על ידי כל גדולי הדורות כעיקר אמונה, ולא בכדי.
אנחנו לא יודעים הרבה על העולם הבא, וכבני העולם הזה - גם לא מסוגלים להבין את מה שמתרחש שם, ואת מהות הקיום וההנאה מזיו השכינה המתחוללת בעולם הבא המיוחד הזה.
על כן, התורה גם לא מכוונת אותנו להבין את מה שאנחנו לא מסוגלים להבין.
היא מכוונת אותנו להתמקד במה שאנחנו רואים בעולם הזה, בעולם התיקון, ולעשות אותו לעולם המכוון יותר לרצון ריבונו של עולם - בין כשמדובר בשיפורים הטכנולוגיים, בין כשמדובר ביחס הנכון לכל הברואים ושמירה עליהם, בין כשמדובר בקיום מצוותיו של הקב"ה, בין כשמדובר בהיותנו אנשים מוסריים יותר וערכיים יותר, ובין כשמדובר בהתקדשות והתחברות ללימוד התורה, לעבודת הקודש וכדו'.
כל אלה הם הנושאים שבהם אנו מתמקדים.
הדבר היחיד שאנו יודעים על העולם הבא הוא - שהוא קיים, ומכוח התגלות הקב"ה בעולם הזה (כשזוכים לה) אנו למדים רק כשקיים עולם שהוא מעבר לעולם הזה, אבל כאמור אין אנו יודעים דבר על טיבו ועל מהותו.
וכשאנו מתמקדים בבניין העולם הזה ובתיקונו לאור דבר ד' - אנו מאמינים כי כשנגיע לעולם הבא נבין במה מדובר.
כל טוב