סבל ביהדות

בס"ד

שלום רב,

בשאלה שלך אתה מציין מספר פעמים את המושג 'שכר'. אני מכבד את שאלתך ומשיב עליה. אבל עלי להקדים שהמושג 'שכר' בהקשר של עבודת ד' צריך להתפרש אחרת לגמרי מהמושג 'שכר' בהקשרים ארציים. השכר על קיום מצוות כמו גם על קבלת ייסורים באהבה איננו 'משכורת' ולא מתנה טובה שאדם מקבל.

הרמב"ם מציין שמי שעובד את ד' כדי 'להרוויח' יתרונות לטובת עצמו, מצוי במדרגה שנקראת יראה' או 'לא-לשמה'. זו מדרגה התחלתית שראוי להתקדם ממנה למדרגה של 'אהבה' או 'לשמה'. במדרגה המתקדמת נתפס השכר כקרבת אלוקים ששורה עליו, בזכות עמלו ומעשיו הטובים. השכר הוא משמעות החיים, תחושת ביטחון וערך עצמי, שהאדם זוכה להם מתוך החיים הרוחניים שהוא חי.

בתנ"ך אפשר למצוא הסברים שונים לסבל. ההסבר הראשון הוא עונש. כפי שקורה לאדם וחוה, קין, דור המבול. הם חוטאים ונענשים - העונש מביא עליהם סבל.

אבל יש גם סבל שנועד להיטיב. להצמיח כוחות שטמונים באדם - הדוגמה הכי בולטת היא עקדת יצחק. הקב"ה דורש מאברהם דרישה מאוד מאוד קשה. בדיעבד מתברר שהמטרה הייתה 'להוציא לפועל', לגלות בעולם את מידת יראת האלוקים של אברהם.

באופן דומה - דוד הצעיר נרדף על ידי שאול ועובר תקופה קשה מאוד - לא בגלל חטא או אשמה. בדיעבד מתברר שפרק הסבל הזה הכין את דוד לקראת תפקידו כמלך.

יש סבל שנועד להיות תשתית למהפכה רוחנית - כמו שעבוד בני ישראל במצרים...

בהתאם להסברים הללו ברור שיש משמעות לסבל. אינני יודע אם המילה 'שכר' מתאימה כאן. מכל מקום אציין את מאמר חז"ל: 'לפום צערא אגרא' (מסכת אבות, פרק ה', משנה כ"ג) הצער שיש לאדם בשמירת תורה ומצוות משפיע לקבל שכר רב יותר.

קבלת הסבל באהבה זו מדרגת אמונה גבוהה מאוד. קשה לדרוש זאת מכל אדם. גדולי המאמינים עמדו במדרגה הזאת.

"בשעה שהוציאו את ר' עקיבא להריגה זמן קריאת שמע היה, והיו סורקים את בשרו במסרקות של ברזל, והיה מקבל עליו עול מלכות שמים (שקרא קריאת שמע באותה שעה). אמרו לו תלמידיו: רבינו, עד כאן?! (גם בשעה זו מוצא אתה לקרוא את שמע?) אמר להם: כל ימי הייתי מצטער על פסוק זה "בכל נפשך" (במשמעות) אפילו נוטל את נשמתך. ואמרתי לעצמי: מתי יבא לידי ואקיימנו, ועכשיו שבא לידי, לא אקיימנו? ו היה מאריך (במלה "אחד") עד שיצתה יצאה נשמתו ב"אחד". יצתה בת קול מן השמים ואמרה: "אשריך ר' עקיבא שיצאה נשמתך ב"אחד".

כפי שציינתי לעיל יש שכר על קבלת הקשיים באהבה.