שאלה
אני בת 18, והתחלתי לפתח רגשות לבחור נורא מקסים, כולו מתוק, הוא מצחיק אותי כל הזמן, מעלה לי חיוך איך שאני רואה אותו, ממש פרפרים בבטן. אני שומרת נגיעה אבל הוא לא ידע את זה וזה התחיל בנגיעה כדי להזיז אותי והמשיך עד לנגיעה באיזור של הכתפיים וכיפים. אחת החברות בעבודה אמרה לו שאני שומרת והוא היה בשוק אבל העביר את זה, אחר כך הוא בא ושאל אותי לגבי השמירת נגיעה וממש הסתקרן וזה גרם לי לחשוב שאולי גם הוא מפתח רגשות כלפיי. עכשיו הכל טוב ויפה עד לפה, אבל... הוא לא מאמין באלוקים, הוא חושב שמה שאני מאמינה זאת טעות אחת גדולה, ואני מאמינה ובטוחה שמה שהוא מאמין זאת טעות ענקית. לי ביום יום זה לא מפריע, ההפיך אני מתה על זה וממש לא כזאת שתתחיל וויכוחים לגבי אמונה של האחר, אני אוהבת שלכל אחד יש את האמונה שלו, אבל האם אני אצליח להתמודד עם זה שהבן זוג שלי חושב שמה שאני מאמינה זה שקר, והוא בכלל לא מאמין באלוקים... עכשיו אני יודעת שזה לא יגיע לחתונה, אני חושבת רחוק מדי ואני חושבת שזאת טעות כי אני יכולה להפסיד ככ הרבה דברים בגלל החשיבה השגויה הזאת. אני רוצה משהו יותר לעכשיו, משהו שיעשה אותי מאושר לשנה שנה וחצי אפילו אם זה יהיה פחות, לפחות שיעשה אותי מאושרת ושמחה. אבל אני לא יודעת אם אני יכולה להתעלם מפיל הענק שבחדר.
ממש אשמח לייעוץ אפילו ממישהי/ו דתי/ה כדי שבאמת יוכלו להיכנס לנעליים שלי.
תודה רבה
הדר
תשובה
שלום לך.
איזה כיף לקבל שאלה על אהבה!
זה כיף לקרוא את ההתרגשות, את ההתאהבות ויחד עם זאת את המחשבות לגבי הערכים ומקום שלך.
זה פוגש אותך לא רק באמונה בבורא אלא גם בנגיעה – אבל נתחיל בראשון ומשם לשני.
אמונה בבורא
לא נשקר אם נגיד שזה לא יכול להצליח כי העובדה שזה מצליח ולא רק שה מצליח לא פעם עושים על זוגות כאלה כתבות וסרטונים.
למה עושים עליהם?
בגלל שזה כל כך לא נפוץ ככלל ולכן גם סיפורי ההצלחה הם סיפור.
הווי אומר שזה אתגר.
אנחנו האחרונים להגיד לך עם מי לצאת אבל כן לשים לב לאתגר הזה.
זה לא רק אמונה בבורא אלא גם קיום מצוות שהן לא שכליות בעיניו.
אז נכון, מבחינתך איש באמונתו יחיה, ויחד עם זאת, כזוג, יש לכם לא רק את המרחב האישי אלא גם את המרחב הזוגי שבנוי משניכם, גם אם זה לא מבשיל לחתונה.
אז ערה במובן מסוים לאתגר, זה גם מה שהוביל לשאלה וזה מוביל אותנו לנקודה הבאה.
נגיעה במרחב האישי
לפעמים הפער ביניכם משפיע גם על המקום שלך.
אני מזמין אותך לקרוא שוב את השתלשלות הדברים מההגדרה שאת שומרת נגיעה ועד הרגע שהוא גילה שאת שומרת נגיעה.
אני לא יודע אם הוא הדף את זה שאת שומרת נגיעה כי בפועל הוא כבר חווה משהו אחר או בגלל שהוא לא מבין את הנקודה (יש לי כמה מכרים וחברים שאינם דתיים שמאוד מתחברים לשמירת נגיעה וטהרת המשפחה לא מהמקום ההלכתי אלא מהמקום של המרחב האישי וכך שהם ממכבדים את המרחב הפיזי האחד של השניה).
מכל מקום, מה שמענין זה השינוי שאת עברת וכפי ששמת לב ז המדרון. זה מדרון לא בענין של נגיעה, אם כי זה גם נושא, אני מדבר על המדרון החלקלק שלפעמים יש בהתאהבות שלא פעם משתלטת לנו על השכל ובכך אנחנו לפעמים עוברים שינוי ומוותרים על דברים שחשובים לנו.
לא פעם סטודנטים בתקופה הזו של השנה קצת פחות משקיעים בלימודים, בעבודות לקראת סוף שנה ותואר, מבחנים אחרונים ועוד והכל בגלל שהם התאהבו.
אני לא נגד התאהבות – בלי זה אי אפשר גם לפתח אהבת אמיתית.
מה שכן, זה להיות ערים למה שהיא עושה לנו וזה מוביל לנקודה האחרונה.
זוגיות שלא לשם חתונה
אני מאוד בעד המחיר של התאהבות כשזה מוביל לאהבה שגם מתפתחת, זו השקעה ששווה את זה.
אבל כשמראש אומרים שזה לא לשם התפתחות אלא בשביל הלבלוב שיש בלב, הפרפרים שיש בבטן, החסרת הפעימה שיש, אבל לא שזו תהיה השקעה שתביא תשואה, אז אני אומר שאולי שווה לחשוב על זה שוב.
הרי אנשים לא משקיעים בסטארטפים שהם אומרים מראש שלא יניב פרי, שלא יהיה לו אקזיט.
הרי אנשים לא משקיעים במקום שבו הם בטוחים שלא תהיה תשואה.
אז זה סוג של תמרור עצור.
תמרור שאומר שאולי האתגר הזה בזוגיות היא אולי רק תוריד מאיתנו, אולי רק תאתגר אותנו עד כדי צילוק בשביל משהו שאנחנו לא מאמינים בו. לא מאמינים שזה יבשיל.
אם את חושבת שזה יכול להבשיל אנחנו בסיפור אחר, ואת מוזמנת לכתוב לנו אם את חושבת שזה יכול באמת לצמוח.
אם זה כמו שאנחנו הבנו ממך, אם זה לא יבשיל אז אולי נכון לחפש את ההשקעה, את האהבה, במקום אחר שבו יש אפשרות לתשואה.
מה את חושבת? מוזמנת לספר לנו בשאלה חדשה, בוטסאפ, או במוקד הטלפוני שלנו - כוכבית 8298.
נתנאל
(14)