נדר?

בס"ד

שלום וברכה

השו"ע (סי' רג סעי' ז) כתב:

מי שנדר נדרים כדי לכונן דעותיו ולתקן מעשיו, הרי זה זריז ומשובח. כיצד, מי שהיה זולל ואסר עליו הבשר שנה או שנתים; או שהיה שוגה ביין ואסר היין על עצמו זמן מרובה; או אסר השכרות לעולם; וכן מי שהיה רודף שלמונים ונבהל להון ואסר על עצמו המתנות או הניית אנשי מדינה זו; וכן מי שהיה מתגאה ביופיו ונדר בנזיר וכיוצא בנדרים, כולם דרך עבודה לשם הם; ובנדרים אלו וכיוצא בהם אמרו חכמים: נדרים סייג לפרישות; ואף על פי שהם עבודה, לא ירבה אדם בנדרי איסור ולא ירגיל עצמו בהם, אלא יפרוש מדברים שראוי לפרוש מהם, בלא נדר.

מלשון השו"ע נראה שמותר לנדור נדרי מצווה והנהגות טובות, אבל סיים דבריו שיש למעט בכך ולעשות "בלא נדר".

הדברים שאתם קבלתם שלא תגלו גלויי חיבה בחוץ הם טובים ואמיתיים, אבל כדאי שיעשו בלא נדר אלא כהנהגה טובה אבל בלא נדר. אבל הקב"ה יודע שכר כל מעשה ומעשה ויודע שבגלל הנהגה זו נמנעתם רבות מהתנהגות לא ראויה. ועל כן אפילו אם פעם או פעמיים יש כשלונות בדבר אצל הקב"ה נראה שזה אהוב, כיוון שהכוונה היא טובה. בודאי ראוי לבטל את הקבלה כנדר ולהשאירה כהנהגה טובה בלבד בלא נדר.

לגבי המקרה עם הברכה אין כאן כל שאלה שהרי זה אונס ואדם שביטל הנהגה טובה בגלל אונס וכדו' אין נענשים על האונסים. זה שהיו רק שני מקרים שאת זוכרת מראה שהדבר הועיל והקב"ה עושה "דין" וחשבון" מסתכל על החשבון הכולל, ואם אנו רואים שהחשבון הכולל הוא לטובה גם הקב"ה יחשבה לטובה.

השאלו על הנדר וקבלו זאת כהנהגה טובה בלא נדר, ויהיה שכרכם רב, ותזכו לבנים ובנות יראי ד'.

שבת שלום ושנה טובה

יהודה הלוי עמיחי

מכון התורה והארץ