שאלה
שלום כבוד הרב, זו שאלה שמעסיקה אותי די הרבה זמן ואני מפחדת שברגע שזה יצוף לא יהיו לי הכלים להתמודד.
קראתי בספר של הרב אורי שרקי על מקורו של יצר הרע, שהוא באדם ולא חיצוני או מנותק לו, ז''א משורשו ממש. זה יצר לי מן סתירה: עד עכשיו, כל פעם שהרגשתי שיצר הרע דוחף אותי לעשות משהו, הייתי משתיקה אותו בטענה שזה אפילו לא אני, הרצון הזה לא שייך לי בכלל, ומפריע לנשמה - המקור האמיתי שלי, בדרך. אבל עכשיו כשאני יודעת שהוא חלק בלתי נפרד ממני, איך אפשר להתמודד בכלל? איך לנתק מהסיטואציה?
איך לפתח ראיה שכוללת הכל בתוכה ועדיין מאפשרת לי לבחור בטוב?
תודה רבה מראש
אהבתם? עוד תכנים בלעדיים באפליקציה של כיפה. הורידו עכשיו
תשובה
שלום
אני לא יכול לדבר בשם הרב שרקי, אבל נראה לי שהכוונה היא שמצד אחד זה לא משהו חיצוני, אלא חלק מהאדם, זה הצד הנפשי שבו שמושך אל החומריות, ומצד שני הצד היותר עמוק באדם, שזו הנשמה, היא חלק אלוה ממעל, והיא טהורה.
הבחירה נמצאת ברוח, בין הנשמה לנפש, ושם מונחת אפשרות הבחירה בין הנטייה לטוב או הנטייה לרע.
לפי זה וכפי שמשמע מחז"ל, היצר הרע הוא לא רע בעצמו, אלא אם נוטים אחריו בצורה עיוורת, זה מוביל לרע. אבל אם האדם יכול גם לעבוד את ה' עם היצר הרע, למשל להשתמש בנטייה הזאת בצורה קדושה, למשל אכילה לשם מצווה או אכילה של קדושה. כמו אמרו חז"ל,'לעבוד את ה' בשני יצריך. ביצר הטוב וביצר הרע'. וכן כתוב בגמרא, 'בראתי יצר הרע, בראתי לו תורה תבלין', כלומר, שהתורה לוקחת את הנטיות הללו ו'מתבלת' אותן, כלומר מעדנת אותן ונותנת להן את המקום להופיע בצורה ראויה (לכן, בניגוד לדתות אחרות, אין לנו נזירות של פרישה מהקשר שבין איש ואישה).
ולכן נכונה הגישה שלך כלפי היצר הרע - שזה לא את, כי למרות שהוא בתוכך וחלק מנפשך, אבל המהות הפנימית היא טהורה וטובה.
מקווה שסייעתי
כל טוב