שאלה
שלום כבוד הרב חנן שוקרון
יש לי שאלה שחשבתי עליה ואני מאוד אשמח אם תענה לי עליה.
כבוד הרב אם יש יהודי חילוני שהוא חוטא מאוד גדול ומאוד רשע גמור ואפילו היהודי הכי רשע והחוטא הכי גדול בכל הזמנים וכל החיים שלו הוא עשה רק חטאים וכל פעם שהוא היה יכול לבחור בלעשות מצווה או חטא הוא בחר בחטא ובאיזו שהוא שלב בחיים שלו הוא בחר בלעשות מצווה קטנה ואז הוא המשיך לחטוא ולהיות רשע גמור כמו לפני שהוא עשה את המצווה אז האם על המצווה הקטנה והיחידה שהוא עשה בחיים שלו הוא יקבל שכר מועט אבל נצחי בגן עדן אחרי זיכוך וכפרה גדול וארוך בעולם הבא?
כי לפי מה שאני חושב ולפי הנקודת מבט שלי אפילו כל מה שהוא עשה על כל החטאים שלו הוא חייב לשלם בזיכוך וכפרה מאוד גדול וארוך בעולם הבא ועל המצווה לפי דעתי הוא צריך לקבל שכר נצחי אבל מועט בגן עדן כי בכל זאת הוא יהודי והוא עשה מצווה אחת קטנה ועל זה מגיע לו שכר נצחי אבל מועט בגן עדן זה לפי הנקודת מבט שלי
תודה מראש על העזרה כבוד הרב
אהבתם? עוד תכנים בלעדיים באפליקציה של כיפה. הורידו עכשיו
תשובה
לשואל שלום,
שאלה טובה מאוד שאלת.
ראשית עליך להבין שאיננו יודעים מתן שכרן של מצוות. לא יודעים כמה שווה כל מצווה. אמרו חכמים: "הוי זהיר במצוה קלה כבחמורה, שאין אתה יודע מתן שכרן של מצוות".
שנית, יש בחינה כזאת שמופיעה ברמב"ם, לפיה מצווה אחת בשלמות מזכה את האדם בחיי נצח בעולם הבא.
וכך כתב:
מעיקרי האמונה בתורה כי כשיקיים אדם מצוה מן תרי"ג מצות כראוי וכהוגן, ולא שתף עם כונתה מכונות העולם אלא שיעשה אותה מאהבה כמו שביארתי לך, הנה זכה לחיי עולם, ועל זה אמר רבי חנניא כי המצות בהיותם הרבה אי אפשר שלא יעשה האדם בחייו אחת מהנה על מתכונתה ועל שלימותה ובעשיית אותה המצוה תחיה נפשו באותו מעשה, וממה שיורה על עיקר זה מה ששאל רבי חנינא בן תרדיון מה אני לחיי עולם הבא והשיב המשיב כלום מעשה בא לידך כלומר עשית מצוה כהוגן והשיב כי נזדמנה לו מצות צדקה על השלימות וזכה בה לחיי עולם הבא.
(מקור: רמב"ם, פירוש המשניות מכות סוף פרק ד)
חלק עליו המהר"ל מפראג:
ותימה על זה =על דברי הרמב"ם כי איך יסבלו דבריו הא דאמרינן בגמרא דראש השנה (ט"ז ע"ב) בהדיא דאליבא דכולי עלמא ברוב עבירות ליום הדין נדון בגיהנם, והתם איירי לעולם הבא דהא קאמר צדיקים גמורים נכתבים לחיי עולם הבא וכו' ואיך יסתור גמרא ערוך. ואם יאמר דהא דאמרינן שאפילו במצוה אחת זוכה לעולם הבא היינו שעושה מצוה אחת אבל לא עשה שום עבירה אם כן אין כאן להגדיל שכר כלל, דסוף סוף כאשר יש להם הרבה מצות אפשר שיעשה הרבה חטאים ויהיו החטאים מכריעים. ואם רצה הרמב"ם ז"ל כאשר עושה מצוה ולא עשה שום חטא כנגד זה, בודאי כדבריו כן הוא. ודבר זה משנה פשוטה בפרק קמא דקידושין (ל"ט ע"ב) כל העושה מצוה אחת מטיבין לו ומאריכין לו ימיו ונוחל הארץ, ואף על גב דמוקי ליה שם כשעשה מצוה אחת יתירה על מחצה עונות, כל שכן שיש ללמוד מזה שאם עשה מצוה אחת ולא עשה שום חטא שזוכה לעולם הבא, אך אם כן אין צריך לדבר זה מה שכתב שעשה מצוה אחת ולא שתף עמה כונה אחרת סוף סוף למדנו כי אין הדבר כמו שפירש הרמב"ם ז"ל דבמצוה אחת זוכה לחיי עולם הבא.
(מקור: תפארת ישראל פרק ה)
להרחבה: ספר העיקרים מאמר ג פכ"ט, על דברי הרמב"ם | ספר נתיבות עולם א עמוד ריא - נתיב האמונה פרק ב | דרשות הר"ן - הדרוש הששי.